משפחתו של דב התגוררה בליטא הכבושה על ידי הסובייטים במהלך הפלישה של הצבא הנאצי . רבים משכניהם קיבלו בברכה את סיום הכיבוש הסובייטי, ואף קיבלו את פני הגרמנים בפרחים.
"סגרנו את התריסים, הורדנו את
הווילונות ונעלנו את עצמנו בבתים שלנו", נזכר דב. כיהודים, משפחתו חששה ממה
שעלול לקרות להם תחת שליטת גרמניה הנאצית. ההתקפה הנאצית על ברית המועצות סימנה
נקודת מפנה משמעותית בשואה. עד מהרה, יחידות נאציות, בעלי בריתם ומשתפי הפעולה המקומיים שלהם החלו לירות בקהילות יהודיות
שלמות.
באוגוסט 1941, דב ומשפחתו נאלצו להיכנס
לגטו קובנה. הוא התחמק ממעצרים, אך הוריו ואחותו התאומה, בסיה, גורשו באוקטובר
1943. הם לא שרדו. זמן קצר לפני שהנער דב עזב את הגטו כדי להצטרף ללוחמי המחתרת
ביער, הוא נתן את התצלום הזה לחברתו, ריבקלה. היא החביאה אותו בסוליית נעלה ושמרה
אותו אצלה בזמן שנכלאה במחנה ריכוז. היא החזירה את התמונה לדב כשהתאחדו שוב ב-1984.
צילום: USHMM, באדיבות דב לוין
מקור וקרדיט : מוזיאון השואה
בוושינגטון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה