החל מיולי 1942, גירשו הגרמנים יהודים מהולנד למחנות השמדה בפולין הכבושה על ידי גרמניה. באותו קיץ, יותר מ-100 יהודים מהארלם, הולנד, נלקחו למחנה המעבר ווסטרבורק. משפחת ישראלס, יחד עם חברים אחרים בקהילה היהודית באזור זה של הולנד, קיבלו פקודות לעבור לאמסטרדם. משפחת ישראלס לא נענתה מיד.
בינואר 1943, כשהייתה לואיז בת שישה חודשים, מצבם של היהודים בהארלם, הולנד הידרדר עוד יותר. ב-30 בינואר, נמצא פקיד צבאי גרמני ירוי למוות. כנקמה, ב-2 בפברואר 1943, הוציאו הגרמנים להורג 10 גברים יהודים , ביניהם שלושה מנהיגים יהודים מהארלם, שאחד מהם היה שכן של משפחת ישראלס ונשיא הקהילה היהודית של הארלם.
מספר ימים לאחר מכן, סלמה, אחת מבנותיו, לא הייתה בבית כאשר כל משפחתה נלקחה וגורשה למחנה הריכוז אושוויץ. היא הייתה מעבר לרחוב עם משפחת ישראלס ועזרה לטפל בלואיז הפעוטה ובאחיה.
לאחר תקרית זו, משפחת ישראלס וסלמה עברו
לאמסטרדם. באמצעות קשריו עם המחתרת ההולנדית, אביה של לואיז השיג מסמכי זיהוי
מזויפים עבור המשפחה והצליח לשכור עליית גג בקומה העליונה בבית טורי באמסטרדם. זמן
קצר לאחר מכן, משפחת ישראלס, לואיז הפעוטה וסלמה הסתתרו בעליית הגג כדי להימנע
מגירוש.
הוריה של לואיז (Louise Lawrence-Israëls ) ניסו
להעניק לילדיהם ילדות "נורמלית" בזמן שהיו במחבוא בעליית הגג ; הם
שיחקו, למדו צבעים, אותיות ושרו שירים. בעליית גג צפופה זו למדה לואיז ללכת. כאשר
נשמעו אזעקות תקיפה אווירית, המשפחה מצאה מקלט במדרגות התלולות, החלק החזק והבטוח יותר
באותו בניין באמסטרדם. לאמה של לואיז היה סל חירום מוכן לקחת איתם במהלך התקפות
אוויריות. אביה של לואיז נאלץ לעתים לעזוב את עליית הגג לאחר עוצר כדי לנסות להשיג
אוכל ותרופות למשפחה; לפעמים הוא גם ליקט בחוץ חדשות על המלחמה ועדכן את רעייתו.
ב-5 במאי 1945, שחררו הכוחות הקנדיים את
אמסטרדם. לואיז הייתה כמעט בת שלוש. לואיז התקשתה בתחילה להסתגל לעולם ללא חומות,
לאחר שמעולם לא הייתה בחוץ במהלך תקופת המחבוא בעליית גג . לאחר המלחמה, המשפחה לא
דיברה על חייה בעליית הגג. זמן קצר לאחר מכן, אביה של לואיז מצא עבודה בסטוקהולם,
שבדיה; שאר המשפחה הצטרפה אליו במהלך חורף 1946. משפחת ישראלס חזרה להולנד בשנת
1948. לואיז השלימה תואר בפיזיותרפיה בהולנד, ובשנת 1965 נישאה לסידני ז. לורנס,
סטודנט אמריקאי לרפואה שלמד באמסטרדם. הם עברו לארה"ב בשנת 1967. לאחר שסידני
פרש מצבא ארה"ב בשנת 1994, הם התיישבו בבת'סדה, מרילנד.
לואיז מתנדבת כיום במוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית.
Louise Lawrence-Israëls
מקור
וקרדיט : מוזיאון השואה בוושינגטון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה