רעיה
רוזנבלום הייתה בגטו קובנה בליטא בעת הכיבוש הנאצי, וחיה בפחד מתמיד מגירוש, רעב
והוצאות להורג. כמו הורים רבים בגטו, היא התמודדה עם מציאות בלתי נסבלת שבה שמירה
על ילד קרוב עלולה להוביל למוות, בעוד שהפרידה הציעה סיכוי קלוש להישרדות.
בנובמבר
1943, היא חיפשה אנשים מחוץ לגטו שעשויים להיות מוכנים להסתיר את הילד שלה משה רוזנבלום . באמצעות
קשרים, היא יצרה קשר עם משפחתו של וינצ'ס וובולביצ'יוס, שהתגורר בכפר סלאי ליד
קובנה. למרות הסיכון הקיצוני, משפחת וובולביצ'יוס הליטאית הסכימה לקלוט את משה
רוזנבלום , הילד היהודי בן השלוש , והציעה לו מסתור ומחסה בביתם.
משפחת
וובולביצ'יוס הליטאית, שכבר הייתה מטופלת בילדיהם בוהדן ויונושאס, הסתירה את הילד היהודי משה
רוזנבלום וסיפקה לו ביטחון בתקופה שבה גילוי ע"י הגרמנים היה משמעו עונש חמור או הוצאה
להורג. מעשה הסתרה זה דרש סודיות מתמשכת,
שכן הנאצים ומשתפי הפעולה בליטא חיפשו באופן פעיל אחר יהודים מוסתרים ברחבי ליטא הכבושה.
במרץ
1944, רעיה רוזנבלום, בעלה אנטולי, והוריה פייבוש וחיה קניגסברג הצליחו להימלט מגטו
קובנה ומצאו גם הם מקלט אצל אותה משפחה ליטאית . במשך ארבעה חודשים הם חיו במסתור בכפר
עד שהאזור שוחרר על ידי הצבא האדום, ושרדו יחד בשלב הסופי של הכיבוש הנאצי .
לאחר
המלחמה, משפחת רוזנבלום ומשפחת וובולביצ'יוס שמרו על ידידות מתמשכת שנבנתה על
הישרדות משותפת ואמון.
ב-23 באוקטובר 2006, יד ושם הכיר בווינש והלנה
וובולביצ'יוס ובברוניוס ומוניקה לוקושביצ'יוס כחסידי אומות העולם, כאות הוקרה
לגבורתם בהגנה על חייהם של יהודים במהלך השואה.
https://www.instagram.com/p/CgI-fWlu8nW/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה