טוביה רביב
(נולד ב-21 באוגוסט 1934) הוא ניצול השואה ששימש כמפקד חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים,
ועסק בחילוץ יהודי יוגוסלביה בשנות ה-90 של המאה ה-20.
ביוגרפיה
רביב נולד
בעיר סובוטיצה שבצפון סרביה (אז ביוגוסלביה) בשנת 1934, ובגיל 4 התייתם מאביו. בתקופת
השואה התחבא בזהות בדויה אצל משפחה נוצרית בכפר הונגרי.
בדצמבר
1948 עלה לישראל. הצטרף עם עליית הנוער לקיבוץ הזורע ובהמשך התיישב במושב רשפון. במרץ
1952 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון, היה לוחם וקצין בגדוד 82 של חטיבה 7. לאחר
שחרורו שירת במילואים בגדוד 277 של חטיבה 27 (שהפך מאוחר יותר להיות גדוד 268 בחטיבה
670). במלחמת סיני נפצע באורח אנוש.
לאחר המלחמה
גויס מחדש לשירות קבע ושירת כראש לשכת מפקד גייסות השריון, חיים בר לב, מפקד פלוגת
טנקים בגדוד 52, מפקד קורס מפקדי טנקים, ראש לשכת ראש אג"ם במטכ"ל, מפקד
גדוד 268 במלחמת ששת הימים שלחם עם אוגדת הפלדה בגזרת רצועת עזה וסיני.
בפעולת כראמה
פיקד על גדוד 268 שהיה חלק מצוות הקרב של חטיבת הצנחנים 80, בפיקוד רפאל איתן. הכוח
עליו פיקד בפעולה פעל באזור גשר דמיה, הסתבך בשקיעת כלים בנתיב ההתקדמות, היה נתון
תחת אש במשך שעות רבות וסבל אבידות.
ב-1970 מונה
לסגן מפקד חטיבה 401, ב-1971 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה להקים את חטיבה 600, עמה נלחם
במלחמת יום הכיפורים. החטיבה פעלה תחת אוגדה 143 בפיקוד אריאל שרון. החטיבה נטלה חלק
בקרבות באזור החווה הסינית; הן בתחילת המלחמה בקרבות באזור רכס "חמדיה" והן
בזמן מבצע אבירי לב וספגה אבידות כבדות.
לאחר המלחמה
שיקם את החטיבה, וב-1974 מונה למדריך בתחום השריון במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.
בשנים 1975 עד 1978 שירת כנספח צבאי בטורקיה. השתחרר משירות הקבע ב-1979.
בשנות ה-90
שימש רביב כראש משלחת הסוכנות היהודית להונגריה וליוגוסלביה והיה לו תפקיד מרכזי בחילוצם
של יהודי יוגוסלביה בזמן מלחמת האזרחים שהתרחשה בה. הוא פרסם ספר בשם: "היוגוסלבים
האחרונים" שמתעד את מבצע החילוץ.
מקורות :
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה