מנחם הנער, הצליח לברוח ולהצטרף לפרטיזנים ביערות באזור בוקובינה. בתום תלאות המלחמה, הגיע מנחם למרכז קליטת השורדים, במילאנו שבאיטליה, שם הוצע לו להצטרף לאחר מכפרי הנוער שהתארגנו לקראת עלייה לארץ. ככל הנראה הצטרף לקבוצת "השבים" בסנטה קרוצ'ה.
בפברואר 1947 היה מנחם על סיפונה של אניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" (אולואה). במבואות חיפה, זוהתה האנייה ע"י מטוס סיור בריטי והתפתח קרב קשה בין חיילי הצי הבריטי ובין המעפילים. מול המחנה הבריטי שלחופי בת גלים, עלתה האנייה על שרטון ומעפיליה נתפסו, הועלו על שלוש אניות בריטיות וגורשו למחנה המעצר בקפריסין, שם רוכזו במחנה 66.
במחנה קפריסין, לצד אימונים מאולתרים ברובים מעץ, עבד מנחם בסנדלריה ותיקן את נעליהם הבלויות של המעפילים. במקביל, הצטרף לגרעין "תקומה" של "הפועל המזרחי". ב-9.4.1948, כעבור 13 חודשים של שהות בתנאים קשים, עלה מנחם לארץ באנייה "אנדריה".
תחנתו הראשונה בארץ הייתה ככל הנראה בית עולים בנתניה. בהמשך, ירד ל"סומרה", לימים מושב תקומה בנגב. שם, התנדב מנחם לצאת ללחום בבארות יצחק. הוא שירת בחטיבת הנגב של הפלמ"ח במסגרת גח"ל (גיוס חוץ לארץ).
בהיותו צלף מעולה, נבחר מנחם להימנות על צוות מצומצם שיצא לקורס כדי ללמוד על ה"בזה", מכונת ירייה צ'כית שנקלטה להגנת היישוב. זמן קצר לאחר הגעתם לבארות יצחק, הותקף הקיבוץ והתפתח קרב קשה.
עם גבור הסכנה ונבצר מהחברים להחזיק בעמדה, דרש המפקד ממנחם לעזוב את המקום, אך הוא סירב בהשיבו :"אני רוצה ללחום בעד מולדתי ועמי". בהתרוממו לזרוק את הרימון פגע כדור בראשו של מנחם והוא נהרג מיד.
מנחם פרייזלר נפל בהגנתו על המדינה, בתאריך 15.7.1948. הוא נקבר
בקבורה זמנית בתקומה וכעבור שלוש שנים הועבר למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי
בהר-הרצל בירושלים. יהי זיכרו ברוך.
מצורפות ( ראו בקישור למטה ) תמונות מעזבונו של מנחם. ליד כל תמונה מצוינים הפרטים
הידועים למשפחה. נשמח לכל מידע נוסף על המופיעים בתמונות והמיקום המדויק בהן צולמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה