"אספו
אותנו למרתף. ובחוץ שמרו חברים שאף אחד לא יתקרב. כי הייתה כבר מחתרת, אסור היה
לנו להופיע בפומבי. ישבנו על הרצפה מחובקים אחת חיבקה את השנייה. היינו שמה איזה
שישים ילדים שלוש עשרה ארבע עשרה. ואז אמרה לנו מירה, תדעו לכם שזאת אסיפה שלנו
האחרונה. אנחנו לא נוכל יותר להיפגש, אנחנו מפזרים את התנועה. כי עכשיו יבואו ימים
קשים מאוד. אנחנו חייבים עכשיו לארגן את התנועה למרד. כי התפקיד שלנו זה למרוד.
ועכשיו אתם אולי תישארו כל אחד בפני עצמו וזה יהיה המבחן הגדול שלכם. תזכרו שאתם אנשים,
בני אדם עם מצפון ועם אהבה לזולת. מאותו רגע היה תוהו ובוהו. כולם ברחו כל הזמן
ברחנו ממקום למקום והסתתרנו. ואני כל הזמן אני עם המשפחה ואני כל הזמן רצה אל
המקום הריכוז של התנועה לראות מה קורה. מינו אותי להיות קשרית, ושאני אשמור על
הקשר עם בנות אחרות מהתנועה. ושאני אבוא כמה שאפשר בשביל לקבל, אם יש פקודות
חדשות. החיים התחילו להיות איומים. פשוט לקחנו תרמיל. וכל לילה ישנו במקום אחר.
לתיעוד המלא בבית לוחמי הגיטאות
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
פיות בלב התופת
מאת: סיגל ארביטמן אפרת הדני לא ידעה פרטים רבים על פרק השואה בחייה של אמה צופיה. אבל כאשר עשתה סדר במסמכים הרבים לאחר מותה, נדהמה לגל...
-
חנה טנצר נולדה בפולין, בעיירה סטרחוביצה בשנת ,1930 למשפחה ציונית – מסורתית, בבית ספוג אהבה, כבוד ושמחת חיים. עם פרוץ המלחמה, החלו להתנכל ...
-
מקור וקרדיט : קטע שכתב אריק גורדין , על סמך ראיון עם דני חנוך , בתוך הספר : אריק גורדין, עמיה ליבליך, רחל חנוך, לספר כדי לחיות : סי...
-
עשרות שנים תהה ברנרד (בולק) קרוץ מי הוא באמת . כילד יהודי יליד פולין, שהה בבית משפחה נוצרית בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן הועב...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה