אמו של עברי לידר, דליה,
הייתה רק בת ארבע כשאביה הסתיר אותה בתוך שק של תבן, והבריח אותה על עגלה רתומה
לסוסים אל מחוץ לגטו ורשה. מאז, לא ראתה אותו יותר, וגם כמעט לא דיברה על מה שקרה
שם. יותר מ־70 שנה אחרי, הצליח לידר סוף־סוף לשכנע אותה לחזור לפולין ויחד עם אחיו
ואחותו, הם יצאו למחוזות ילדותה המודחקת. בין כותלי הגטו לגדרות של מחנה מיידנק,
חומות השתיקה המשפחתית החלו לקרוס, ופתאום, לקבל חיבוק מאמא כבר לא נראה מוזר. רגע
לפני יום השואה, עברי לידר מגיש: יומן מסע השורשים שלנו..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה