אחד מגדולי המלחינים הישראליים היה ילד בשואה בהונגריה

יוחנן זראי ז"ל

נפטר 2017

גן השקמים", "הסלע האדום", "מי שחלם", "שיר ההד", "קול אורלוגין", "אחי הצעיר יהודה", "שיר הקטר" - להיטים נצחיים אלה הם דוגמית מפזמוניו של המלחין יוחנן זראי ז"ל

יוחנן זראי נולד בשנת 1929 בבודפשט שבהונגריה. לפי עדותו, הוא נמשך בילדותו לנגינה על פסנתר  לאחר ששמע את סיפוריו של אביו, שעבד כמזכירו של גוסטב מאהלר.

בצילום למטה : יוחנן זראי מלווה בפסנתר את רעייתו הזמרת ריקה זראי , 1955 , מועדון החיילים ברחוב אילת ביפו 

השואה הטביעה חותם על חייו של זראי. ב גטו בבודפשט אולץ להסתובב עם טלאי צהוב, משם נלקח למחנה ריכוז בצפון־מערב הונגריה. כשהיה כבן 16, לא רק שהפגין תושייה וניצל מצעדת המוות למטהאוזן, כשהוא מצויד בניירות מזויפים, אלא גם הציל את הוריו. ועוד קרובי משפחה כאשר סייע לזייף עבורם תעודות .

כשעלה ארצה ב־1950, לימד באקדמיה למוזיקה בירושלים. לדבריו, בין תלמידיו שם הייתה פסנתרנית מקבוצת כנרת, שעל פזמונים שיצרה איתו, כמו "רב האור והתכלת", חתמה ש. כרמל. זו הייתה, כמובן, נעמי שמר. כהשלמת הכנסה הפעיל זראי את הפעמונים במגדל ימק"א והלחין לתוכנית הרדיו "תו לכל מכתב" שירים ששלחו ילדים, מאזיני התוכנית. את השירים ביצעה ריקה גוזמן, זמרת ופסנתרנית ירושלמית צעירונת, שלימים נודעה כריקה זראי, רעייתו הראשונה.

הוא לא שירת בצה"ל, לאחר ששוחרר מחמת חוסר משקל, אך שלטונות הצבא סיכמו איתו על הלחנת פזמונים ללהקות צבאיות, והוא נשלח ללהקת פיקוד המרכז. התנאי שלו דאז נשמע כיום נאיבי להדהים. "אלחין לכם שירים, הבטחתי, והייתה לי רק בקשה אחת, שריקה ואני נאכל קבוע ארוחת צהריים בחדר האוכל של הפיקוד", סיפר.

הוא המשיך לחפש עבודות כדי להתקיים והחל לנגנן בפסנתר במועדון החיילים ברחוב אילת ביפו , לשם הגיעו כל יוצאי הפלמ"ח וגבעתי והם כבר סידרו לו בהמשך קשרים עם מפיקים ישראליים.

מהר מאוד הפך זראי ילד הפלא של הפזמון הישראלי. הוא הלחין את שירי המחזמר "חמש חמש", כתב עם חיים חפר לאריק לביא את להיטיו הראשונים, בהם "הסלע האדום", שבהתחלה נאסר לשידור, ועוד. בשנות ה־60 הוא הלחין ל"גשר הירקון" וגם את פס הקול של "סאלח שבתי" (1964), סרטו של אפרים קישון. זראי בלט בשיריו ללהקות צבאיות, בהם "מי שחלם", למילים של דידי מנוסי, ו"אחי הצעיר יהודה", שכתב אהוד מנור לזכר אחיו. המלחין, שדישן את רגבי הארץ הזאת בלחניו, לא שהה בה זמן רב וכבר ב־59' החל להיות על הקו לפריז. "זה בגלל ריקה, אשתי הראשונה", נימק. "ככל שהיא שרה שירים שהלחנתי, הנישואים שלנו היו בקריזה. כשהיה לה סיכוי להופיע ב'אולימפיה', יצאנו לשם בתקווה לתקן את הקריזה הזאת. בסוף פריז גמרה את הנישואים שלנו".

אגב, בהיותו בפריז, קפא כשלפתע מצא מולו באחד המועדונים את מרלן דיטריך האגדית, שביקשה ממנו ללמד אותה שיר בעברית לקראת הופעותיה בארץ. כשהגיעה להיכל התרבות, הקהל נדהם לשמוע אותה שרה בעברית את "שיר התן", שכתב עם משה סחר.

ב־71' הוא נעלם לפתע מהנוף שלנו. האם נעלב כאן ממשהו או שמא כעס על מישהו? בראיון פענח זראי את התעלומה. "קיבלתי הזמנה לבוא לקלן בגרמניה כדי לעשות שם מוזיקה ניסיונית עם וידאו־ארט", גילה. "בישראל הכירו את השירים שלי, אבל לא ידעו שאני אוהב אקספרימנטים, דבר שהיה אז בלתי אפשרי בארץ".

ברקע שיחתנו נשמעו הערות בעברית. לדבריו, השמיעה אותן רוזמרי, רעייתו השלישית, גרמנייה לא יהודייה, אותה נשא לאישה לאחר ריקה זראי ויעל גלבוע. "הכרנו בבית משוגעים, שם עסקנו בפסיכותרפיה דרך אמנות", סיפר.

מדוע הפסקת להלחין?

"זה לא קרה במקרה. השירים באו לי בקלות רבה מדי והרגשתי שנהפכתי לרובוט. כאילו שמכניסים למכונה מטבע ויוצא שיר".

והנה אחד השירים הנהדרים שהלחין יוחנן זראי בשנת 1955 ואותה כתבה נעמי שמר על התקופה בה ניגן יוחנן זראי בבר ברחוב אילת ביפו ( קישור , אל תחמיצו!!).

נפטר בשנת 2017 , יהיה זכרו ברוך !!

ואם הגעתם עד הלום אל תשכחו לעקוב אחרי הדף שלנו בפייסבוק , זה שכרנו היחידי 
תודה על הלייק בראש הדף 

מקורות

מקור : יעקב בר-און , עיתון "מעריב" , 2 לינואר  2017

מקור 2 , עיתון "הארץ"

מקור 3 , האתר של נילי דגן

מקור 4 , ראיון עם Yael Zarai Bolender