בשואה
"נולדתי ב-1935 בעיירה בטרנסילווניה,
שם עברה עליי המלחמה בחברת אמי ואחי, לאחר שאבי נלקח למחנה עבודה רומני לצורך
ביצוע עבודות ציבוריות וסלילת מסילות ברזל עבור ממשלת רומניה.
שרדנו את המלחמה, על כל המגבלות שהוטלו על
היהודים בתחום החינוך, הפרנסה וחופש התנועה בדרך שאיננה ברורה לי, כנראה בזכות
התושייה, האומץ ומכירת חפצים מהבית, על פי מיטב יכולתה והבנתה של אמי עליה נפל נטל
הדאגה למשפחה. הייתי קטן מכדי להבין לעומק את גודל המשימה.
בתקופת המלחמה ועד כניסת הצבא האדום ב-1944
אבי היה במחנה עבודה ואני, יחד עם אחי, נשארנו בעיירה יחד עם האימא. החנות של
המשפחה הוחרמה ע"י הפשיסטים כך שמקור פרנסה לא היה. הבעלות על חנות משפחתית
הועברה תחת איומי אקדח וחתימה כפויה על טופס "העברה מרצון" של הנכס לאחד
הפעילים של "משמרות הברזל", הם הפאשיסטים הרומנים.
היהודים, יחד עם הזקנים מתוכם שלא נלקחו
למחנות עבודה, אלתרו בית ספר לילדים כך שלמדנו לימודים לא פורמליים. יהודים
מהעיירה לא נלקחו למחנות ריכוז."
בשחקים
לחיל האוויר הגעתי על פי בקשתי להתקבל
לקורס מכונאים, אבל בשל הכושר הקרבי הגבוה במיון, הדרך למכונאות נחסמה אבל הוצע לי
לעשות מבדקים לקורס טיס אבל רק לאחר גמר קורס מ"כים בפיקוד הדרום. את קורס
הטיס אליו הגעתי במקרה סיימתי בהצלחה בשנת 1955, והשאר – היסטוריה. היסטוריה זו
הביאה אותי לטיסה קרבית ברגיעה ובמלחמה, לקורס מדריכי טיס, לטיסה במסוקים גם
ברגיעה וגם במלחמה, ללימודי הנדסה בטכניון על חשבון חיל האוויר ולמסלול בתפקידי
פיקוד ותפקידי מטה שבסיומו זכיתי לשמש כראש המודיעין של חיל האוויר בדרגת תת-אלוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה