סיכמה מאנגלית וערכה: צפרית גרינברג, עורכת משותפת , מיזם התיעוד המקוון , ילדים בשואה
דוד ויסניה שיקר לגבי גילו וכך ניצל. הילד בן ה -16 היה במנוסה מאז נורו הוריו ואחיו הצעיר על ידי הנאצים בשנת 1941 בפולין לפני תחילת המרד בגטו ורשה. בסופו של דבר הוא נעצר ונשלח לבירקנאו בשנת 1942. הוא נותר ללא משפחה, לאחר שגם אחיו הגדול נשלח לטרבלינקה ומת שם. כאשר הגיע לבירקנאו חילקו את האסירים לשתי קבוצות. הוא שמע את השומר אומר בגרמנית כי החזקים והצעירים מעל גיל 18 ישלחו לעבודה. ויסניה אמר לשומר שהוא בן 18. אם היה אומר את גילו האמיתי, היה נשלח מיד לתאי הגזים עם קורבנות שואה צעירים אחרים.
התפקיד הראשון של ויסניה במחנה היה להחזיר את גופותיהם של אלה שהתאבדו על ידי שחשמלו עצמם על גדרות התיל. הוא השתתף גם בבניית משרפות.
כאשר נודע לנאצים שהוא יכול לשיר, הם נתנו לו עבודות קלות יותר כדי שיוכל להופיע.
בילדותו למד דוד אופרה מאביו ושר במקהלה של בית הכנסת הגדול ביותר בוורשה – טלומאקי בניצוחו של החזן הפולני המפורסם משה קוסביצקי. כישוריו המוזיקליים של דוד הצילו אותו באושוויץ.
כישרונו לשפות - הוא למד בפולנית ובעברית בבית הספר, דיבר יידיש בבית ובהמשך למד גרמנית, צרפתית ואנגלית - שימשו אותו בתום המלחמה.
בסוף 1944, כאשר הצבא הרוסי התקרב לאושוויץ, החלו הנאצים בצעדות המוות לכיוון גרמניה. דוד מצא כלי כלשהו בדרך, היכה את השומר ונמלט ליער. חיילי חטיבה של חיל האוויר האמריקני מצאו אותו ולקחו אותו תחת חסותם. החיילים נתנו לו מדים והשתמשו בכישורי השפה שלו כדי לקרוא לחיילים הגרמנים להיכנע. בסיום המלחמה עבד עם הצבא האמריקאי בפריס. הוא הגיע לארצות הברית בספינת חיילים בשנת 1946.
דוד קיבל עבודה במכירת אנציקלופדיות והגיע לתפקיד מנהל מכירות כללי. במקום העבודה פגש את אשתו הופ. לזוג נולדו ארבעה ילדים - שני בנים ושתי בנות ונכדים.
לאחרונה פורסם ספר זיכרונותיו של דוד –One Voice, Two Lives )קול אחד – שני חיים(.
מקור:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה