עץ הערמונים – סקירת ספר חדש על נער בשואה

 סקירת ספר חדש :

 זאב צוק , עץ הערמונים , ספרי ניב , הוצאה לאור , 2020

מחבר הספר , זאב צוק,  כתב ספר מרתק המשלב בין סיפור חיים אמיתי של אביו יצחק קונציצקי בשואה לבין רומן היסטורי המבוסס על תחקיר היסטורי אודות הפרטיזנים בבלארוס וספינות המעפילים של ניצולי השואה בדרכם לארץ-ישראל.

הספר המרתק מוקדש לכ10,000 יהודי לובומל (בפלך ווהלין)  פולין ( אוקראינה היום) שנטבחו ע"י הנאצים בין ה2 לאוקטובר 1942 ל9 באוקטובר 1942 ובהם כל משפחת הנער ניצול השואה יצחק קונציצקי  ז"ל .

 העלילה  המרתקת מתמשכת על-פני שלושה עשורים, קורותיו של ילד/נער יהודי בעיירה לפני השואה, מנוסתו עם פלישת הגרמנים, הצטרפותו לפרטיזנים ביערות ונדודיו עד מחנה ההכשרה באיטליה. נסיון העפלה שכשל, מעצרו הממושך בקפריסין עד עלייתו לארץ והנצחתו האומנותית את משפחתו וקהילתו שנרצחו.

כל שמות המקומות ותיאורם , תיאור ומהלכי הקרבות , אירועים היסטוריים , הינם אוטנטיים לחלוטין וגם סיפור החיים של הנער יצחק קונציצקי הוא אמיתי ביסודו.  

שוליית המפרזל

בעיירה לובומל  החל הנער יצחק לעבוד בגיל 13 כשולייה בסדנת הפחחות והפרזול של דודו פייבל . שם בסדנת הפרזול הוא למד היטב את מלאכת הפחחות והפרזול של פרסות סוסים.

הוא התנסה בייצור פרסות , ידיות וטבעות ברזל שהיה הופכם כחומר ביד היוצר בכבשן הלוהט ומכה ומעצב בהם בהנחיית דודו. מלבד ייצור פרסות , מדידתם והתקנתם לבהמות הוא התמחה גם ביצור בריחי דלתות ולהבי סכינים.

ב1939 כבשו הגרמנים את העיירה לובומל, אך בעקבות  הסכם ריבנטרופ-מולטוב בין הגרמנים לרוסים  ם עזבו את העיירה ובמקומם נכנס גדוד פרשים של הצבא האדום.

מפקד הגדוד של הפרשים  הרוסים יורי גרייאנוב מגיע לאביו  של הנער יצחק ומבקש/פוקד:

"נאמר לנו שבנך הינו מטובי המפרזלים והנפחים בחבל ווהלין ואולי בכל מערב אוקראינה ואנו בגדוד הפרשים זקוקים למלאכתו " .

מפקד גדוד הפרשים של הצבא האדום גייס עד מהרה את הדוד פייבל לצבא האדום על מנת לסייע לחטיבת הפרשים בפרזול הסוסים ובעבודות פחחות.

תוך כמה שבועות  גוייס גם הנער יצחק קונציצקי ,בגיל , 15 לגדוד הפרשים הסובייטי על מנת לסייע בפירזול הסוסים.

הנער יצחק השתלב היטב בין חיילי הגדוד של הצבא האדום וזכה להערכה רבה מצד מפקד הגדוד. הוא עבר הכשרה צבאית קצרה ואימוני נשק ולמד לירות ברובה השירות הרוסי מדגם מוסין נגאן. בגדוד הוא מכיר חייל יהודי בשם ואסילי ( ויקטור שבתייב מהרי קווקז )  שהיה ממונה על המטבח הצבאי והם נעשים ידידים בנפש.

עוד לפני  חציית הגרמנים את נהר הבוג  החל גדוד הפרשים של הצבא האדום, אליו גוייס הנער יצחק, לנוע לכיוון ברסט ליטובסק דרך יערות וביצות והנער יצחק סייע רבות בפירזול פרסות הסוסים ובתיקוני פחחות נוספים.

סופם העגום של יהודי העיירה לובמל

ביוני 1941 חצו הגרמנים את נהר הבוג ושבו ופלשו לחבל ווהלין.

העיירה לובומל הורעשה בארטילריה כבדה. בתי העיירה , מתקניה ומוסדותיה קרסו בזה אחר זה. עם הכיבוש הגרמני  החל הגיהינום של יהודי העיירה, ענויים , סבל והוצאות להורג, היו מנת חלקם מידי יום.

ילדים קטנים שהוריהם נרצחו באקציות השונות התהלכו עזובים ובודדים ברחובות העיירה, נאלצים להתחנן לפרוסת לחם ולחפש קליפות תפוחי-אדמה בפחי האשפה.

יהודי לובמל אולצו להידחס בגטו צר בעיירה  וב1 באוקטובר 1942 בא הקץ . החל החיסול הסופי של היהודים בגטו לובומל. בסיוע אוקריאנים  ופולנים הוצאו כל היהודים אל ארבע בורות , שנחפרו מראש , במרחק של 3 ק"מ מהעיירה.. הנאצים ציוו על היהודים לפשוט את בגדיהם והם נצטוו לעמוד בקבוצות על סף הבור ושם ירו בהם. גם אלה שנותרו פצועים אך חיים , כוסו כולם בשכבת אדמה בידי יהודים אחרים שהמתינו לתורם.

 בצילום: ילדות יהודיות בעיירה לובמל 1938, כולן נרצחו ע"י הגרמנים בבורות ליד העיירה בשנת 1942 

רקע היסטורי על גדודי הפרשים בצבא האדום

בדצמבר 1941 כבר היו רבע מהחטיבות של הצבא האדום ליד מוסקווה פרשים. וב- 1943, כמעט מאתיים וחמישים אלף פרשים נלחמו בעשרים ושש אוגדות של הצבא האדום. 

הגרמנים מחסלים את גדוד הפרשים הרוסי

לאחר מסע ארוך הגיע גדוד הפרשים הרוסי  סמוך למצודת ברסט ובשנת 1941 הותקף לפתע ע"י מפציצי סקודה גרמנים שפגעו במרבית חיילי הגדוד הרוסי , אך הנער יצחק וחברו ואסילי הצליחו להימלט ליערות הסמוכים. הם נעו במהירות למעבה היער הבלארוסי כשהם  נזהרים לא להיתקל בחקלאים ואיכרים בלארוסים שהיו שונאי הצבא האדום ויותר מכך שונאי יהודים.

כאשר הם חומקים מסיורי הצבא הגרמני הרגליים והאוויריים המשיכו יצחק וואסילי לנוע ולהסתתר במעבה היער שם הם פוגשים באקראי את  וואריק , חברו של יצחק מהעיירה לובומל ממנו הבינו כי מצבם של יהודי יהודי לובומל בכלל ובני משפחתו בפרט בכי רע . ( תוך שנה הוצאו כל היהודים להורג ע"י הגרמנים) . השלושה המשיכו לנוס ביערות העבותים , ויום אחד כאשר הגיעו לקרחת יער בבקתה קטנה נלכדו  לפתע ע"י הפרטיזנים אשר לקחו אותם בשבי למטה הגדוד  שלהם ביער.

שם הסתבר לנער יצחק ולחבריו  כי הם הגיעו אל הזרוע הצפונית של גדוד הפרטיזנים היהודים על שם ברנוביץ.. מרבית הפרטיזנים האלו היו יהודים צעירים שבעור שיניהם שרדו את הטבח במקומותיהם או ברחו מהגטאות וחלקם היו חיילים שנמלטו מיחידותיהם בצבא הרוסי שכותרו על-ידי הגרמנים.

יחידת פרטיזנים זו פעלה באזורי היערות של העיר פינסק וביצעה מארבים לחיילי הוורמאכט וחבלות במסילות הברזל לשיבוש אספקה וניוד כוחות.

לוחם בקרב הפרטיזנים

לאחר שהתברר למפקד  היהודי של יחידת הפרטיזנים כי  יצחק וחבריו הם יהודים הם גוייסו מייד ליחידת הפריטזנים והשתתפו באופן פעיל בכל פעולות החבלה והמארבים נגד הגרמנים.

על הנער יצחק הוטל לשמש כצופה קדמי המתריע על התקרבות הסיורים של הגרמנים למסילות הברזל , וזאת על מנת לאפשר לחוליית החבלנים של הפרטיזנים  להימלט ליער מבעוד מועד.  בנוסף השתתף הנער יצחק בפעולות קרביות נוספות של חילוץ יהודים ממקומות מחסה בעקבות בריחתם מהגטאות.

תוך שנה הפך הנער יצחק ללוחם נועז המשתתף בכל הפעולות של הפרטיזנים וזאת בעקבות  הסיפוח של היחידה לחטיבת הפרטיזנים המפורסמת של האחים ביילסקי שפעלה ביערות נאליבוקי.

בדרכם אל המטה של האחים ביילסקי נתקלה החולייה של הנער יצחק במארב גרמני , אך הצליחה להיחלץ.

עם הצטרפותם לחטיבת הפרטיזנים של האחים ביילסקי  משתתפים הנער יצחק יחד עם חברו ואסילי כל הזמן הזה בפעולות מבצעיות נוספות של חבלה במסילות ברזל.

בצילום : פרטיזנים יהודים בגדוד של האחים ביילסקי 

המתקפה של הגרמנים נגד הפרטיזנים

תוך שנה החלו הגרמנים במבצע מקיף לחיסול תנועות הפרטיזנים הן היהודיות והן הסובייטיות שפעלו ביערות נאליבוקי ויערות סטארה-הוטה והסבו להם נזקים רבים ואבדות קשות בנפש ובציוד.

במבצע מתוכנן היטב  ונתמך על ידי כפריים  מקומיים שהלשינו על מקומות המחבוא של הפרטיזנים, בשיטת "המלקחיים" , עטו הכוחות הגרמניים ממזרח וממערב, מצפון ומדרום , על כל ריכוזי המחתרות והפרטזנים , אך הנער יצחק וחלק מיחידתו הצליחו  לפרוץ את הכתר הגרמני ולנוס מזרחה.

שרידי גדוד הפרטיזנים התכנסו מחדש, אך בינתיים פתח הצבא האדום במתקפה רבת היקף בשטח בלארוס וגם בו נטלו חלק שרידי גדוד הפרטיזנים. בעקבות ההשתלטות של הצבא האדום על כל שטחי באלרוס תם ונשלם חלקם של הפרטיזנים באזור והנער יצחק וחברו ואסילי שוחררו משירותם הצבאי  והחלו לנוע בכוחות עצמם מבלארוס לכיוון רוסיה.  

במהלך ההתקדמות של יצחק וואסילי הם מצאו עבודה בחווה חקלאית בקולחוז סובייטי שם עבדו כחצי שנה.

לאחר תלאות רבות בדרכם לרוסיה הצטרף הנער יצחק לחברו ואסילי על מנת להגיע לאזרביג'ן לעיר באקו וסביבתה שם חיו בני משפחתו היהודים של ואסילי.

לאחר שהות של כמה חודשים באזרביג'אן החליט הנער יצחק לעלות לישראל יחד עם חבר יהודי נוסף שהכיר. באמצעות סירת מבריחים הם חצו את הים השחור והגיעו לבולגריה . משם המשיכו במסע לעיר סופיה בבולגריה.

עץ הערמונים

בכל מסעותיו הארוכים לא הפסיק הנער יצחק להרהר על חורשות הערמונים שבפאתי עיירת הולדתו ולחלום בהקיץ על  "משחקיו עם חבריו בינות לעצי הערמונים שם הוא ליקט ערמונים  הביאם לביתו בעיירה . יכול היה לחוש באפו את ריחם בעת קלייתם  בידי אימו, על סבכת הברזל שבאח ופיצוח קליפתם , חלוקתם לאחיותיו ולאחיו. "

הנער יצחק ואנשי המוסד לעלייה ב'

בסיוע יהודים בסופיה יוצר הנער יצחק קשר עם ארגון הג'וינט המסייע לו בהשגת מסמכים  , דרכון יוגוסלבי  וביצירת קשר עם  אנשי המוסד לעלייה ב'  המעבירים אותו בדרך לא דרך  ובחציית האלפים לאיטליה. על כל הפעולות האלו היה אחראי  זאב הדרי ( וניה פומרנץ )  מראשי המוסד לעלייה ב' שפעל בכל אירופה לעלייה בלתי לגאלית של אלפי שארית הפלטה לארץ ישראל.

איטליה , מחנות  העקורים וההכשרה

יצחק מגיע לאחר מסע מפרך למחנה עקורים בסביבות העיר מודנה באיטליה שם הוא נקלט היטב במחנה העקורים.

במחנה העקורים  של ניצולי השואה באיטליה משתלב יצחק קונציצקי בהכשרות מקצועיות ומוצא עבודה זמנית כאיש תחזוקה באחד המוסדות האיטלקים בעיר מודנה.

 נישואיו של יצחק קונציצקי במחנה המעצר בקפריסין

לאחר כשנתיים במחנה העקורים באיטליה מצטרף יצחק קונציצקי  נוספים לעבר ארץ ישראל. האונייה נתפסת ע"י הבריטים בלב הים וכל המעפילים מועברים למחנות המעצר בקפריסין .

בצילום : מחנה המעצר בקפריסין 

במחנה המעצר ליד פמגוסטה בקפרסין מכיר יצחק את מרים ועד מהרה הם מתחתנים במחנה. רק בסוף 1948 משחררים אותם הבריטים והם עולים ארצה .

בשנים הראשונות הם מתגוררים בלוד ואחר כך עוברים לעכו. בתם הבכורה מלכה נולדה ב1950 וזאב צוק ,  מחבר הספר , נולד ב1953.

יצחק קונציצקי מתקבל לעבודה למפעל בקריית הפלדה בעכו והתמנה למפעיל מכונות חיתוך .

יצחק קונציצקי ז"ל  (" האוד העשן ") נפטר בישראל בשנת 1985 ממחלה . יהי זכרו ברוך!

מקור וקרדיט :

זאב צוק , עץ הערמונים , ספרי ניב , הוצאה לאור , 2020

קישור לרכישה

זהו אחד הספרים המרתקים והמרגשים ביותר שנכתבו בישראל על התלאות והאומץ של אנשים בשואה.