ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט

ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט
אלפי עדויות של ילדים בשואה

יום ראשון, 31 במאי 2020

מי אני, מאצ'ק זייפרט ?


"לפני  כמה שבועות נפטר בקיבוץ שובל שבנגב מרדכי זייפרט. המכונה מאצ'ק. לא ברור מתי נולד, אבל בפרוץ המלחמה היה כנראה בן 3 או קרוב לכך.
כשהיה כבר גדול, היה לו תליון ועליו שמו – מייצ'סלב או מרדכי זייפרט. הוא נמסר, כנראה על ידי אמו, לבית יתומים יהודי בלודז', ומשם, מסיבות שאינן ברורות, הגיע לאישה פולניה בקרקוב שגידלה אותו כאילו היה בנה.
לא היה לה בעל ולא ילדים. חוץ ממנה, מתברר, ידע רק הכומר המקומי שהילד הוא יהודי. מאצ'ק זכר שהיה הולך בכנסייה לפני הכומר, מחזיק בידיו את הכלי עם מי בושם הברכה. הוא כמובן חשב שהאישה הפולניה, אנטוניה, היא אימו.
פעם שיחק ברחוב ומכונית עם חיילים גרמנים פגעה בו בטעות. החיילים רצו לקחת אותו לבית חולים, וה'אמא' התנגדה בכל תוקף – לו זה קרה, היו מיד מגלים שהוא נימול ורוצחים אותו. הוא כמובן לא היה מודע לכך. המלחמה נגמרה, ואז, בשלב שמאצ'ק לא זכר, הופיעה אישה בבית ושתי הנשים הודיעו לו שהאישה השנייה היא אימו האמיתית. הוא לא הבין דבר, כמובן, והן לקחו אותו ללודז', שם הכניסו אותו לבית יתומים, והאם האמיתית נעלמה ללא שוב. תנועה ציונית כלשהי לקחה אותו, עם כל יתר הילדים, לצרפת ומשם לארץ. כאן למד בבן שמן, והצטרף אחר כך לקיבוץ שובל, נשא אישה והוליד ארבעה ילדים.
מאחר ששפת אימו הייתה פולנית, ואת כתובת המצילה הפולנייה זכר, התכתב איתה וביקש לדעת מי הוא. היא התחמקה מתשובה, ורק במכתב האחרון שלה נתנה לו כתובת של עורך דין ירושלמי שידע, כך כתבה, מי הוא. בשלב הזה פנה אלי, ואמרתי לו שאין לו מה להפסיד, שיסע. הוא נסע, כנראה בלב כבד, לירושלים, פגש את עורך הדין ושאל אותו. האיש התרגז, צעק עליו שהוא רוצה כסף ושיקרא למשטרה, וזרק אותו ממשרדו. מאצ'ק חזר לקיבוץ כולו מיואש, בסערת רגשות. הוא אמר אז שיותר לא ישאל שאלות. הוא כתב שוב לקרקוב, אבל הדואר חזר עם ההערה שהנמענת נפטרה.

בקיבוץ היה מאצ'ק מקובל, אבל ממעיט מאוד בדיבור. רוב שנותיו היה נהג משאית, איש גדול, חזק, עם שפם פולני עבה. גם איתי לא רצה יותר לדבר על עצמו. עכשיו נפטר, מבלי לגלות את הסוד – מי אני, מאצ'ק זייפרט."



מתוך דברי ההספד של נכדו בקיבוץ שובל
מאצ'ק זייפרט ז"ל (14/03/1937 – 05/05/2020)  

"לפני שלוש שנים חגגנו לך יום הולדת שמונים. ישבנו כל המשפחה ביחד ופתאום פרצת בבכי. כששאלנו אותך מה קרה, אמרת, שלראות את כולם ביחד מזכיר לך את העובדה שלך אין משפחה. אמרנו לך אז ואומרים גם היום – אנחנו המשפחה שלך.
קיווינו כל השנים שאולי נמצא לך איזה אח באיזה מקום בעולם, ואפילו שכנענו אותך לשלוח בדיקת DNA כדי לנסות לאתר קרובי משפחה רחוקים." ( מקור) .


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ההישרדות של הנער חיים וייס , בן 16 , במחנה אושוויץ

    משפחת  וייס התגוררו בעיירה שימלאו סילווניה שבמחוז טרנסילבניה ברומניה. במשך עשר שנים לא נולדו להם ילדים. הם התייעצו עם האדמ"ור מביק...