בסוף דצמבר 1943 הועברתי לאושוויץ -בונה Aushwitz-Buna) ) או "אושוויץ 3" כפי שהוא נקרא גם, היה במרחק של 7 ק"מ מבירקנאו. נמצאו בו בדרך כלל בין 14 ל15 אלף אסירים, שהועסקו בעבודות בבתי חרושת לגומי ודלק סינתטיים שהשתייכו לקונצרן I.G. FARBEN עם הנהלה משותפת של הSS ומינסטריון התעשייה מלחמתית הנאצית.
בהיותנו
בצריף שנועד ל55 סוסים גרמנים , אנו האסירים נאלצנו להצטופף מעל 900 נפש בכל אחד מ16 הצריפים שבמחנה הנורא הזה- תוך מכות , הרעבה , ריצות ,
נשיאת אבנים כבדות מקצה אחד של המחנה לקצה
השני- היו כל חושינו מופנים אך ורק ליצר ההישרדות.
באותם ימי דצמבר 1944 נהרס מבנה בית החרושת שבו עבדתי על ידי פגיעה ישירה
של פצצה במשקל טונה שהופלה ממטוסי בנות הברית , שמאז חודשי הקיץ של אותה השנה המשיכו כמעט מדי יום להוריד
אלפי טונות של פצצות על בתי החרושת מסביב למחנה.
עם השמעת האזעקה פינינו את את המבנה וראינו
את נפילת הפצצה כששכבנו בשוחה לידו , כי נאסר עלינו להיכנס למקלטים של הגרמנים .
באותה הפצצה שנמשכה שעות , גל אחרי גל ,
נהרגו ונפצעו עשרות אסירים יהודים. למזלי יצאתי שלם ממנה , כפי ששיחק לי המזל בהפצצות אחרות , אבל בפינוי הריסות
הבניין נפצעתי בידי השמאלית בהתמוטטות אחד הקירות . עקב הפציעה הותר לי לא
לעבוד במשך כשבוע , אבל הייתי חייב לצאת
לעבודה כדי להיות נוכח יחד עם יתר חברי
לקבוצה.
רקע ביוגראפי
מיכאל
(מיקי) גולדמן-גלעד הוא שריד השואה, מקציני המשטרה שניהלו את חקירתו של אדולף
אייכמן לאחר לכידתו. סיפורו היה השראה לסרט "המכה ה-81". הוא הדליק
משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות בשנת 2011.
בתום המשפט, נכח גולדמן בהוצאתו להורג של
אייכמן. בשנת 1987 עצרה משטרת ארגנטינה את שוומברגר ולאחר מכן הסגירה אותו
לשלטונות גרמניה
מקור :
מיכאל
גולדמן גלעד
מי
באש ומי במים , מיומנו של שריד שואה
הוצאת
ידיעות אחרונות , ספרי חמד , 2011
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה