רוגנשטיין הייתה אז בת 8. "עבורי זה היה
משחק, לא באמת הבנתי את מה שקורה", סיפרה ופירטה: "הגרמנים היו מגיעים
בהפתעה וחוטפים את היהודים למחנות. חוטפים את הנשים כדי לשלוח אותם למחנות, אחי בן
ה-11 רץ להציל אותנו, הוא מצא אותי ואת אמא שלי והתריע בפנינו על האיסוף. את אחותי
הוא לא מצא והיא נשלחה לדכאו. אני זוכרת בעיקר את תחושת הפחד שליוותה אותי בתור
ילדה קטנה. היום בתור מבוגרת אני מבינה שאמא שלי הייתה הסובלת העיקרית, היא רצתה
להציל אותנו ודאגה".
רוגנשטיין עברה את הסלקציה במחנה ההשמדה בגיל
11. "אמרתי שאני בת 17, "אם את כל כך חכמה" תעברי. אמרו לי
הגרמנים, זה היה מזל, נס מאלוהים שרצה שאהיה כאן היום".
היא נישאה בגיל 17 לניצול שואה והם עלו לארץ ונולדו להם שני
ילדים. אחרי חמישים שנה בארץ עזבה בשנים האחרונות לטורנטו בעקבות ילדיה, וכעת יש
לה גם נכדים ונינים. "אנחנו צריכים לזכור ולא לשכוח, ולהעביר את הדברים
לדורות הבאים", סיכמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה