אחרי המרד בסוביבור החליטו הגרמנים לסגור את המחנה ובסוף 1943,
כחלק ממבצע 1005, פורק המחנה לחלוטין, השטח נחרש, בחלקו האחד נטע יער ובחלקו האחר,
השדות נזרעו והוקמה חווה חקלאית.
כל זכר ממחנה השמדה סוביבור אמור היה להימחק מדפי ההיסטוריה.
בחפירות שליד רציף הרכבת נמצאה תגית האלומיניום של לאה יהודית דלפנייא.
תגית שלאה ענדה על צווארה ונשאה את שמה, את תאריך הלידה שלה ואת שם העיר ממנה
הגיעה.
ב-9 ליולי 1943 המשפחה כולה נרצחה בסוביבור. לאה היתה בת שש.
תגיות נוספות עם שמות ילדים נמצאו במחנה. התגיות שנמצאו שונות זו
מזו, ולכן נראה שלא היה מדובר ביוזמה מסודרת, אלא ביוזמות פרטיות של הורים, שהכינו
עבור ילדיהם לצורך זיהוי.
סביר להניח שההורים ביקשו לוודא שניתן יהיה לאתר את הילדים בכאוס
של מלחמת העולם השנייה.
יהי זכרם ברוך.
מקורות: יד ושם, רשות העתיקות, מוזיאון מיידנק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה