הארגונים הקומוניסטים באזור הצפוני, בתחום הכיבוש, הצליחו להסתיר כ-1,200 ילדים אצל משפחות לא-יהודיות. באזור הבלתי-כבוש, הצליחו הקומוניסטים לייסד בתקופה הראשונה "תנועה לאומית נגד הגזענות" Le Mouvement National contre le Racisme (MNCR) הצטרפו לחוג זה צרפתים שלא היו קומוניסטים כלל, כמו פרופסור רובר דבריי (Robert Debré), אביו של השר הצרפתי בעתיד, והסופרת בעלת שם קולט (Colette)
תנועה אחרת שהוקמה "Les Amitiés Chrétiennes" פעלה בעיקר באיזור ליון. בראשה
עמדו שני אנשים: אוליביה דה פיירבור (Olivier de Pierrebourg) וכן מחבר רומנים בלשים ידוע בצרפת דומיניק פונשארדייה (Dominique Ponchardier), המוכר יותר, על כל פנים בצרפת, בכינוי Le Gorille ("הגורילה").
מטרתו העיקרית של חוג זה היתה להבטיח מקום מחבוא לילדים יהודים. בארגון זה, בתקופה
מאוחרת יותר, היו ר.פ. שאייה (R.P.
Chaillet) והאב גלסברג (Glasberg), כומר שמוצאו היהודי ידוע לכל.
ידוע
גם תפקידו החשוב של "אוזע", בנוגע לנוער ולילדים. ארגון זה
הקים בזמנו מעונות ילדים אשר הוסוו לרוב כלא-יהודיים. הסוואה זאת היתה יעילה רק
במידה והאוכלוסיה המקומית – כולל ראש העיר והמשטרה – הסכימו להעלים עין וכן היה
הדבר.
למרות זאת, ארעו כמה מפלות. המפורסמת והידועה שביניהן היא הטרגדיה
באיזיו (Izieux Ain) שעלתה
בחייהם של כחמישים ילדים ומדריכים. נשאלת השאלה מדוע מעונות אלה נשארו ומדוע לא
פוזרו הילדים בזמן. חובה היא להודות כי אין לכך תשובה משכנעת. ג'ורג' גרל, כפי
שצוטט ע"י אני לטור, מיחס זאת לרוטינה הפסיכולוגית.
לוסיין שטיינברג, הספרייה
הוירטואלית של מט"ח (קישור)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה