קופסה ובתוכה פרחים מיובשים והקדשה:
"לשלמה אחי ביום הולדתך, מאחותך הדסה. לנדנפלס, 7 ביוני 1947". את
הקופסה נתנה הדסה רוזן לשלמה הוכמן על סיפון אוניית המעפילים אקסודוס.
השניים הכירו בבית הילדים בעיירה לינדנפלס בגרמניה לאחר המלחמה. הם היחידים מכל
בני משפחותיהם ששרדו בשואה.
לאחר המלחמה השתלט הצבא האמריקאי על מלון
בעיירה לינדנפלס בדרום-מערב גרמניה והפך אותו לבית ילדים. שם הכירו ניצולי השואה
שלמה הוכמן והדסה רוזן.
שלמה בן ה-16 נולד בקששוב (Krzeczów) שבפולין. הוריו יהושע (שייע) ושושנה נרצחו באקציה בקששוב בנובמבר
1942, וחמשת אחיו ואחיותיו נרצחו גם הם. אחיו חיים ששרד בשואה נרצח על ידי
אוקראינים ב-1946. שלמה, הבן הקטן במשפחתו, היה היחיד ממשפחתו ששרד בשואה.
באקציה בה נרצחו הוריו ברח שלמה עם שני
אחיו הגדולים ליער, שם בנו השלושה מסתור תת קרקעי. חמושים פולנים רצחו את אחד
האחים ושלמה נשאר עם האח השני במסתור. לאחר מכן התחבאו בשדות. בגדיהם נרקבו מהגשם.
הם מצאו עבודה אצל איכר ועבדו אצלו עד הגעת הצבא האדום.
לאחר השחרור נרצח אחיו השני של שלמה על ידי
אוקראינים. שלמה ברח לחוז'וב (Chorzow), שם נכנס לבית ילדים. אחרי שלושה חודשים הצטרף לקיבוץ ילדים של
"השומר הצעיר" ועמו הגיע לגרמניה. שם שוכן בבית הילדים בלינדנפלס, בו
פגש את הדסה רוזן (לימים שפירא), בת גילו.
ביולי 1947 עלה שלמה עם קבוצתו על אוניית
המעפילים אקסודוס. המעפילים הושבו
לגרמניה ורק לאחר חודשים רבים הגיע שלמה לארץ ישראל. לימים היה חבר קיבוץ
ברעם שבגליל העליון.
בשנת 1955 מסר שלמה דפי עד לזכר
הוריו יהושע ושושנה,
אחיו הגדולים משה, שמעון וחיים ואחיותיו
הגדולות שיינה-שיינדל וצביה –
חלקם נשואים עם ילדים קטנים, שנרצחו אף הם.
.jpg){kind=spacer}
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה