שורדת השואה שוש טריסטר (89) מתל-אביב,
"אי
אפשר להשוות את 7 באוקטובר לשואה, אבל הרוע הוא אותו רוע"
טריסטר נולדה בגליציה, בעיירה חודורוב,
שהייתה אז חלק מפולין. "הקהילה היהודית שם הייתה יפה ומאוחדת", היא
נזכרת. "ואז הכול נגמר ביום אחד". טריסטר הייתה אז בת שלוש בלבד. כשהחלו
האקציות, אמה לקחה אותה ואת אחיה התינוק - שהיה צעיר ממנה בשנה - ונמלטה. לא היה
להם היכן להסתתר אז הם התחבאו במרתפים, במחסנים, ובעליות גג באסמים. באחד הימים
השאירה אמה את אחיה התינוק אצל דודתה. "שאלתי אותה איפה יוסל, והיא רק אמרה:
'שלחתי אותו לדודה'. הבנתי לבד שהוא לא יחזור".
טריסטר מתארת כיצד במשך שנה וחצי הם הסתתרו
בתוך בור חפור באדמה, ללא אור, ללא מים, ובפחד תמידי מדפיקה בדלת העץ שמעליהם.
"כל חיי אני קמה ב-4:00 לפנות בוקר", היא מספרת. "ככה אמא שלי אמרה
– 'תקומי לפני השמש, ותשלימי את מה שגנבו לנו'. לא היה לי בית ספר, לא ילדות, לא
דיברתי שלוש שנים. אז אני כל יום משלימה עוד קצת".
.jpg){kind=spacer}
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה