במרוצת השנים הפכו כלבי הנאצים לחלק בלתי
נפרד מייצוגי השואה. כלבי הנאצים אומנו לזהות, לרדוף ולהרוג יהודים, ובמקרים רבים
עשו מלאכתם נאמנה. ניצולים רבים נשאו עימם את הזיכרונות הטראומתיים הללו, שהשפיעו
במידה רבה על יחסי אדם־כלב בישראל.
אולם בשנים האחרונות מתגלה צד עלום וחשוב
לא פחות של תפקיד הכלבים בשואה; יותר ויותר משפחות משתפות את סיפורם של יקיריהן
שניצלו על ידי כלבים – לעיתים כלבים של קצינים נאצים.
תמי בר יוסף, כלבנית במקצועה, חקרה רבים
מהסיפורים הללו, ומקדישה את זמנה ואת מרצה כדי לתעדם.
שאול
פרלברג 19402022-
בתקופת השואה ניצל ילד נוסף על ידי כלבת
רועה גרמני, ילד ושמו שאול פרלברג. לימים יהפוך פרלברג לרופא, ייסד את המחלקה
האורולוגית בהדסה עין כרם ויקים משפחה בירושלים, אך אז היה ילד כבן שלוש שהוריו
השאירו אותו בדירתה של מאדאם פירוט – אישה כבת שבעים שהתגוררה בבריסל.
"מאדאם
פירוט הייתה כמו סבתא שלי, הייתה לה כלבת רועה גרמני בשם דיאן – כמו לנסיכה
דיאנה", כותב פרלברג בספר זיכרונותיו. "הייתי קטן, ולכן הכלבה תמיד
נראתה בעיניי גדולה מאוד. מאותו הרגע שעברתי לגור שם, היא לקחה אותי תחת חסותה
והשגיחה עליי, כאילו הייתי הגור שלה. ברור שזכיתי למנות ליקוקים לעילא ולעילא".
הכול השתנה כאשר "באחד הימים הופיעו
בדירה שלושה אנשי גסטפו. הם שוחחו עם מאדאם פירוט בפינת החדר, ובסוף השיחה ביקשו
לבדוק סופית אם מדובר בנכד שלה או בילד יהודי. כיצד מזהים ילד יהודי? פשוט מאוד –
בודקים אם הוא עבר ברית מילה. ניגש אליי אחד הגברתנים, העמיד אותי על כיסא, הגיש
לי סיר לילה וביקש ממני בנימוס להשתין בסיר.
"כנראה
שההורים והשומרת שלי העלו אפשרות מעין זו על הדעת, ולכן עשו לי שטיפת מוח שאסור לי
בשום פנים ואופן להוריד את המכנסיים בפני זרים. נראה שזה עבד, כי סירבתי להשתין
בתירוץ שאין לי. איש הגסטפו ביקש שוב יפה בתקווה שאתרצה, אולם סירבתי בטענה
שהשתנתי קודם. בשלב מסוים הוא החליט שאין זה מכבודו להתווכח עם ילד קטן, ולקח את
העניינים לידיים. הוא הניח את הסיר בצד, תפס במכנסיי והחל למשוך אותם כלפי מטה.
"באותו
רגע תפסתי את מכנסיי בחלקם העליון ומשכתי כלפי מעלה. וכך הוא משך את המכנסיים
כלפיי מטה ואני משכתי בכל כוחי כלפי מעלה. הידיים הקטנות שלי היו קפוצות כמו צבתות
ברזל, ולא נתתי למכנסיים לחמוק ממני. כנראה שהשמעתי קולות מצוקה, כי הכלבה דיאן
שעמדה לצידי חשה שהגור שלה בסכנה. היא נעמדה על ארבע, חשפה את שיניה, נהמה בצורה
מאיימת ואוטוטו עמדה לזנק על איש הגסטפו. באותו רגע הוא הרפה מהמכנסיים שלי",
הוא מספר.
פרבלרג ניצל, ולבסוף התאחד עם אימו ששרדה
את מחנה אושוויץ. אביו נרצח במחנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה