עדותו של המהנדס הגרמני פרידריך גרבה (GRABE ) במשפטי נירנברג .

המהנדס  הגרמני גרבה היה עד ראייה להוצאות להורג המוניות על ידי אנשי SS  בחודש אוקטובר 1942 , ליד העיר דובנו . בהגיעו למקום ראה האיש כ15,000 יהודים ששכבו כבר הרוגים בשלושה בורות  גדולים וכ-500  המתינו למותם. בין הקורבנות  ראה גברים , נשים וילדים יהודים. לפני רציחתם הכריחו אותם להתפשט ולהניח את הבגדים במקום מסויים, כל חלק בנפרד על ערמות, והנה קטע מעדותו של המהנדס הגרמני גרבה:

" בין היתר ראיתי משפחה מורכבת משמונה אנשים: אישה, גבר כבן 50  וילדים בגילים 8-10 וגם אישה עם שערות שיבה שהחזיקה בזרועותיה תינוק בן שנה שניסתה להרגיע את בכיו. לכולם היו דמעות בעיניים אבל התנהגו בשקט. האב החזיק את ידו של בנו בן ה10 ודיבר אליו בשקט. הילד בקושי עצר את בכיו והאב ניסה כנראה להסביר לו משהן בהצביעו כמה פעמים עם היד לשמים. ברגע מסויים נשמעה צעקה של אחד מאנשי הSS שעמד בתחתית אחד הבורות, לאיש הSS למעלה , אשר ניגש לקבוצת היהודים, הוציא 20 איש ופקד עליהם לעמוד בשורה אחת עם הפנים אל הבור.  ביניהם היתה גם המשפחה שעליה סיפרתי. הם נעמדו על סף הבור שבו שכבו כבר כ1,000 יהודים הרוגים. הבטתי על איש הSS שהיה צריך להוציא לפועל את ההריגה. הוא ישב בשקט בקצה הבור, רגליו מורדות לבור ועישן סיגריה. כלי הירייה היה מונח לידו. ברגע מסויים הוא לקח את התת-מקלע ופנה לכיוון הקבוצה של היהודים שניצבו ערומים ליד הבור."

כך נשמעה עדותו של גרמני שהיה עד לרצח המוני של יהודים.

אודות מיכאל (מיקי) גולדמן-גלעד שהשיג העדות והציגה במשפט אייכמן

מיכאל (מיקי) גולדמן-גלעד הוא שריד השואה, מקציני המשטרה שניהלו את חקירתו של אדולף אייכמן לאחר לכידתו. סיפורו היה השראה לסרט "המכה ה-81". הוא הדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות בשנת 2011.

בשנת 1960, לאחר לכידתו של אדולף אייכמן, צורף גולדמן-גלעד כקצין חקירות ללשכה 06 – יחידה מיוחדת שהוקמה לשם ניהול החקירה. הוא היה עוזרו האישי של גדעון האוזנר, היועץ המשפטי לממשלה, שעמד בראש התביעה.

במהלך משפט אייכמן נחשף מעט מעברו של גולדמן כנער בזמן השואה, כאשר תושב גטו פשמישל, רופא השיניים ד"ר בוז'מינסקי (לשעבר דיאמנט), סיפר בעדותו שראה נער שהוכה 80 מלקות על ידי פרנץ שוומברגר, מפקד הגטו מטעם הס"ס. כאשר נשאל על ידי האוזנר אם הוא רואה באולם בית המשפט את הנער שהוכה, ענה בוז'מינסקי: "זהו קצין המשטרה שיושב לידך" והצביע על גולדמן. שם הסרט "המכה ה-81" לקוח מעדותו זו, באשר המכה השמונים ואחת באה, לדבריו, כתוצאה מההתעלמות שהייתה בארץ לסיפורי הניצולים.

בתום המשפט, נכח גולדמן בהוצאתו להורג של אייכמן. בשנת 1987 עצרה משטרת ארגנטינה את שוומברגר ולאחר מכן הסגירה אותו לשלטונות גרמניה

מקור :

מיכאל גולדמן גלעד

מי באש ומי במים , מיומנו של שריד שואה

הוצאת ידיעות אחרונות , ספרי חמד , 2011

 

 

הילדים היהודים שנדרשו לפנות שדות מוקשים על ידי הגרמנים

 

חודש לאחר שהגרמנים כבשו את העיירה הם החלו להכריח ילדים יהודים לפנות שדות מוקשים שהצבא האדום הותיר מאחוריו.

" הובלתי לבית הקברות את ידידי דז'יונק ספקטור , נער אהוב , שנהרג כשהגרמנים לקחו אותו לפנות שדה מוקשים. היה עלי , עם עוד כמה נערים, להיכנס לשדה המוקשים כדי להוציאו משם. היה זה למחרת יום הכיפורים , הלכתי אחרי העגלה ובכיתי. שאלתי את אלוהים מדוע עשה לנו זאת, מדוע לקח נער כזה , אהוב על כולם . הוא היה נער חזק מאוד . שאלתי את אלוהים מדוע מענים אותנו ומתי זה יסתיים .  לא ידעתי אז מה עוד  ממתין לנו.

ימים ספורים לאחר מכן שרפו האוקראינים  את בית הכנסת של העיירה. גם השרפה הזו  שהבטנו בה חסרי אונים , תישאר לי תמיד בזיכרוני. נאלצתי אז לעבוד 12 שעות ביום, בעבודה קשה, ניזון בקושי, מוכרח להתרגל לסבל ולרעב. בנובמבר 1942 הועברתי  למחנה עבודות כפייה בפשמישל לאחר אובדן  הורי ואחותי ב"אקציה" .

רקע ביוגראפי

מיכאל (מיקי) גולדמן-גלעד הוא שריד השואה, מקציני המשטרה שניהלו את חקירתו של אדולף אייכמן לאחר לכידתו. סיפורו היה השראה לסרט "המכה ה-81". הוא הדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות בשנת 2011.

בשנת 1960, לאחר לכידתו של אדולף אייכמן, צורף גולדמן-גלעד כקצין חקירות ללשכה 06 – יחידה מיוחדת שהוקמה לשם ניהול החקירה. הוא היה עוזרו האישי של גדעון האוזנר, היועץ המשפטי לממשלה, שעמד בראש התביעה.

במהלך משפט אייכמן נחשף מעט מעברו של גולדמן כנער בזמן השואה, כאשר תושב גטו פשמישל, רופא השיניים ד"ר בוז'מינסקי (לשעבר דיאמנט), סיפר בעדותו שראה נער שהוכה 80 מלקות על ידי פרנץ שוומברגר, מפקד הגטו מטעם הס"ס. כאשר נשאל על ידי האוזנר אם הוא רואה באולם בית המשפט את הנער שהוכה, ענה בוז'מינסקי: "זהו קצין המשטרה שיושב לידך" והצביע על גולדמן. שם הסרט "המכה ה-81" לקוח מעדותו זו, באשר המכה השמונים ואחת באה, לדבריו, כתוצאה מההתעלמות שהייתה בארץ לסיפורי הניצולים.

בתום המשפט, נכח גולדמן בהוצאתו להורג של אייכמן. בשנת 1987 עצרה משטרת ארגנטינה את שוומברגר ולאחר מכן הסגירה אותו לשלטונות גרמניה

מקור :

מיכאל גולדמן גלעד

מי באש ומי במים , מיומנו של שריד שואה

הוצאת ידיעות אחרונות , ספרי חמד , 2011

 

ההישרדות של מיכאל גולדמן , בן 16 , בגטו פשמישל

 

"בגטו פשמישל היה בכוונתי לכתוב מכתב לאישה אוקראינית אצילת נפש, בילובה , שבהיותי בגטו בפשמישל הייתה מביאה לי מדי פעם כיכר לחם מביתה מעירת ניז'קובינה הסמוכה, ואף מסרה לי מכתבים מדודי משה שהיה שם במסתור עד שהתגלה על ידי שוטר אוקראיני, חברו משכבר מבית הספר. האחרון לא היסס  ומסר אותו מייד לגרמנים, שהוציאו את דודי להורג.

המכתב לבסוף לא נשלח, משתי סיבות :

 ראשית לא היה לי כוח נפשי כדי לגולל בו את את כל מה שעבר עלי, ושנית , מנימוק פרוזאי לגמרי, לא ידעתי את כתובתה המדוייקת של מצילתי.

לא אשכח את הרוצח  איש הSS שוואמברגר,  מפקד הגטו בפשמישל שהלקה אותי  80 מלקות זמן קצר לפני חיסולו של הגטו .

רקע

מיכאל (מיקי) גולדמן-גלעד הוא שריד השואה, מקציני המשטרה שניהלו את חקירתו של אדולף אייכמן לאחר לכידתו. סיפורו היה השראה לסרט "המכה ה-81". הוא הדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות בשנת 2011.

בשנת 1960, לאחר לכידתו של אדולף אייכמן, צורף גולדמן-גלעד כקצין חקירות ללשכה 06 – יחידה מיוחדת שהוקמה לשם ניהול החקירה. הוא היה עוזרו האישי של גדעון האוזנר, היועץ המשפטי לממשלה, שעמד בראש התביעה.

 במהלך משפט אייכמן נחשף מעט מעברו של גולדמן כנער בזמן השואה, כאשר תושב גטו פשמישל, רופא השיניים ד"ר בוז'מינסקי (לשעבר דיאמנט), סיפר בעדותו שראה נער שהוכה 80 מלקות על ידי פרנץ שוומברגר, מפקד הגטו מטעם הס"ס. כאשר נשאל על ידי האוזנר אם הוא רואה באולם בית המשפט את הנער שהוכה, ענה בוז'מינסקי: "זהו קצין המשטרה שיושב לידך" והצביע על גולדמן. שם הסרט "המכה ה-81" לקוח מעדותו זו, באשר המכה השמונים ואחת באה, לדבריו, כתוצאה מההתעלמות שהייתה בארץ לסיפורי הניצולים.

בתום המשפט, נכח גולדמן בהוצאתו להורג של אייכמן. בשנת 1987 עצרה משטרת ארגנטינה את שוומברגר ולאחר מכן הסגירה אותו לשלטונות גרמניה

מקור :

מיכאל גולדמן גלעד

מי באש ומי במים , מיומנו של שריד שואה

הוצאת ידיעות אחרונות , ספרי חמד , 2011

 

כיצד ניצל הנער יהודה גולדשטיין בהונגריה בתקופת השואה ?

 

יהודה גולדשטיין, ניצול שואה, מספר על הצלתו המדהימה רגע לפני שנרצח על שפת הדנובה מירי בידי הנאצים. לפתע הופיע קצין נאצי ונתן פקודה להפסיק את הירי. לאחר מכן הסתבר שהיה זה גיבור מהמחתרת היהודית שהתחזה לקצין גרמני והציל את יהודה ואחרים ממש רגעים לפני רציחתם.

מרגש...

 

מקור

סיפור החיים העצוב של הנער ניצול השואה , דניאל לייבוביץ ז"ל במלחמת העצמאות

  

מבין תמונות לוחמי גולני של גדוד 13 שמצאתי, חשפתי שהלוחם דניאל לייבוביץ, היה ניצול שואה, חבר קיבוץ חמדיה שבעמק בית שאן. לחם בכל הקרבות בגליל. דניאל נפל בגזרה הדרומית במלחמת העצמאות והוא בן 21.

 דניאל, בן ברטה ויחזקאל, נולד ב11.12.1927 בעיירה שאהי בסלובקיה. אביו היה אגרונום על פי הכשרתו ועבד בחווה חקלאית. דניאל סיים את בית-הספר היסודי שבעירו והתכונן ללמוד חקלאות בבית-ספר תיכון, אבל בגלל התגברות האנטישמיות במדינה לא התירו ליהודים להמשיך בלימודיהם. דניאל הצטרף לתנועת "המכבי הצעיר" ולתנועת "גורדוניה". כאשר פלשה גרמניה להונגריה היה דניאל עם כל בני משפחתו בין המובלים לגיטו, ומשם למחנה הריכוז גונסקירכן באוסטריה. דניאל ואחיו נשלחו לעבודות כפייה, אולם הוריו ואחות אחת נספו במחנה המוות אושוויץ. בתום המלחמה הצטרף דניאל לחברת נוער שיצאה להכשרה חקלאית כהכנה לעלייה לארץ-ישראל.

בשנת 1946, כאשר גובשה הקבוצה, יצאו הצעירים לדרך הארוכה כשמטרתם הסופית היא ארץ-ישראל. לאחר שנת נדודים שלמה ברחבי אירופה עלה על אוניית המעפילים "תאודור הרצל". המסע נמשך שבועות אחדים, ובהתקרב האונייה לחופי הארץ - נתגלתה על-ידי מטוסים בריטיים ואוניות קרב בריטיות עצרו אותה. ב"קרב" שהתפתח בין החיילים החמושים לבין הפליטים עמד דניאל בשורת הלוחמים הראשונה ונלחם עד אשר נפצע בידו, הורד לחוף והועבר למחנה-המעצר בעתלית. עם שחרורו מהמחנה, מיהר להצטרף אל חבריו בקיבוץ חמדיה שבעמק בית שאן. בקיבוץ עבד במרץ רב במקצוע שלמד בגולה, חשמלאות.

בחודש מאי 1948 התגייס דניאל וצורף כלוחם לגדוד 13 של חטיבת "גולני". עם גדודו לחם בקרבות בעמק יזרעאל, נצרת, ציפורי וג'נין. בקרב שנכשל בג'נין הצטיין בשעת הנסיגה כאשר חיפה במקלע שבידו על חבריו הנסוגים. במבצע "חורב", לגירוש הצבא המצרי מתחומי ישראל, הוטל על חטיבת "גולני" ליצור הטעיה באגף המערבי של החזית, לפני הפעלת המאמץ העיקרי באגף המזרחי. בליל 22-23 בדצמבר 1948 כבשו כוחות החטיבה את משלט 86 מצפון לח'אן יונס, איימו על הכביש ומסילת הברזל ויצרו את הרושם שהכוונה היא לנתק את הכוחות המצריים שברצועת עזה. המצרים הגיבו בהתקפת-נגד עזה בסיוע ארטילריה ושריון ובלחץ האויב נאלצו לוחמי "גולני" לסגת. בקרב זה, ביום כ"א בחשוון תש"ט, (23.12.1948), נפגע דניאל מכדור צלף בגרונו ונפל. נקבר זמנית בבית-העלמין שבקיבוץ גבולות. השאיר אחריו אחות ושני אחים. מאוחר יותר הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות של קיבוצו - חמדיה. אחד מאחייניו נפל במלחמת יום-הכיפורים.

קיבוץ חמדיה הוציא לאור חוברת זיכרון לחבריו שנפלו במלחמה ובה עולה דמותו כאדם טוב לב היודע להושיט יד עוזרת לחבר.

יהי זכרו ברוך

בתמונה מצד שמאל זיהיתי את זאב מולציק עומד משמאל ואת דניאל לייבוביץ עומד במרכז. התמונות מספרות שהייתה חברות קרובה בין דניאל וזאב. לא מזהה את הדמות מצד ימין.

 

 מקור

הלנה שטרנליכט, בת 16, המשרתת של אמון גת

 

"ניקיתי צריפים עד שיום אחד המפקד, אמון גת, שהיה אחראי על המחנה, נכנס לצריף ועשה את הבחירה שלו. הוא כיוון אלי אצבע והורה לי להיות המשרתת שלו בביתו שנמצא במחנה" - הלן, הנערה מהסרט "רשימת שינלדר"

הלן ג'ונאס, נולדה הלנה שטרנליכט, בקרקוב, פולין, בשנת 1925. היא הייתה בת 14 כאשר פלישת גרמניה לפולין בספטמבר 1939 שמה קץ פתאומי ואכזרי לילדותה האידילית. רק בין 2-3 אחוזים מיהודי פולין שעברו את הכיבוש הגרמני שרדו. אך סיפורה של הלן ראוי לציון במיוחד בכך שהיא הצליחה להימלט מהמוות מידי נאצי אחד - אמון גת הידוע לשמצה - ושרדה בזכות אחר: אוסקר שינדלר.

בצילום: 

הלן בגיל 10 או 11 (בראש), עם אמה לולה ושתי אחיותיה, בטי / ברוניסלבה (משמאל) וסיידיל / סידוניה, פולין, בערך. 1935. קרדיט: באדיבות ויויאן ג'ונאס

קישור לקריאת סיפורה ולשמיעת עדותה של הלן:

https://fortunoff.library.yale.edu/podcast/jonas/

הנערות היהודיות באושוויץ ובקבוק המים שהשליכו לילד יהודי צמא

 

ביולי 1944 טרם יצאה לפועל תוכניתו של אייכמן להמית בגז ארבעה  טרנספורטים של יהודים מדי יום , אך הטרנספורטים וההוצאות להורג התבצעו בקצב מואץ. עם עליית הטמפרטורה בקיץ , התלהטו גם הרוחות . " הצפיפות  והחום והתורים , אינסופיים,  את  יודעת לא יכולת לראות את הסוף " נזכרה לינדה. " אנשים היו עייפים. הם צרחו בהונגרית  על הנערות היהודיות שעבדו ב"קנדה",  , ויז ! ויז" ! מים  מים !"

גישה למים דווקא הייתה לנערות "בקנדה" . "אחת מאלה שעבדו איתי לא יכלה לשאת את זה , היא הלכה ומילאה בקבוק מים מהערמה שמיינו , וזרקה אותו מעבר לגדר. ילד יהודי קטן, שהיה צמא מאוד מהנסיעה ברכבת ,  רץ אחריו" .

איש הס.ס  המצודד , גוטפריד וייסה בן העשרים ושלוש , לא נראה כאדם שמסוגל לבצע רצח בדם קר .  עיניו הקרובות  זו לזו ואפו הרציני למראה העניקו לו חזות כנה ושקולה. הוא רץ אחרי הילד היהודי , תלש את הבקבוק מידיו והשליך אותו הרחק. לאחר מכן העיף את הילד באוויר ונעץ בו את כידון הרובה שלו בנופלו , אחז בזרועו ו"רוצץ את הראש של הילד על הקיר באושוויץ ". נשמעה צרחת אישה, ואז השתררה דממה.

" מי עשתה את זה"  הרעים איש הס.ס. בקולו על הנערות . "מי  זרקה מים ליהודים המלוכלכים האלה? "

הוא צעד נמרצות לתוך מתחם המיון " קנדה" כיוון את רובהו אל הנערות היהודיות ופקד על כולן להסתדר בשורה. " מי עשתה את זה? " צרח .

אף אחת לא פצתה פה.

"אם לא תצאי  מהשורה, אני הולך לירות באחת מכל עשר. המוות שלהן יהיה על ראשך!"

אף אחת לא זזה . הוא ירה בנערה הראשונה בשורה.

"מי עשתה את זה" ? הוא הלך עשרה צעדים וירה בעוד נערה יהודיה.

"מי זרקה מים ליהודים המלוכלכים האלה? "

דממה.

עשרה צעדים . ירייה.

שישים נערות יהודיות הוצאו להורג בגלל בקבוק המים .

למחרת היו במחנה המיון בקנדה"  שישים נערות  יהודיות חדשות.

 

מקור :

הת'ר דיון מאקאדם , 999 נשים צעירות : סיפורו של הטרנספורט הראשון לאושוויץ , הוצאת מטר, 2021