מקס פריבלר
(85), תושב בת ים, יליד הכפר מיקוליצ'י באוקראינה, היה בן 10 בלבד כשהובל על ידי
הגרמנים לבור ירי. אביו דחף אותו לבור רגע לפני שנורה מטח היריות. הכדור שפילח את
לבו של אביו חדר לגבו של מקס ונשאר תקוע בו במשך 27 שנים.
בארבעת החודשים הבאים שרד פריבלר באותה הדרך עוד שתי הוצאות להורג. "הוצאתי להורג שלוש פעמים", הוא אומר בקול חנוק. פריבלר נשבע לנקום בשם הוריו ואחיו. הוא הצטרף כנער צעיר לשורות הפרטיזנים ומשם, עקב היכרות מעולה עם השטח וידיעה של חמש שפות, הועבר ליחידה מסווגת למבצעים מיוחדים. הוא הוכשר בהתאם ובמשך שנתיים וחצי ביצע עשרות משימות בעורף האויב – החל מהעברת מפתחות צופן לסוכנים וכלה במשימות ריגול ואיסוף מודיעין.
במסמך ההמלצה ל"עיטור
התהילה" שקיבל בסיום המלחמה נכתב כי “במהלך הקרבות בתאריכים 18־22 בינואר
1945 גילה סמל פריבלר גבורה יוצאת דופן […] במעשיו הציל מחלקתו והרג/פצע למעלה
מ־20 חיילי אויב".
כשהיה נער צעיר השתתף בשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו
ובשחרור פראג, שם נפצע קשה בראשו ביום האחרון של המלחמה, וכתוצאה מכך שקע בתרדמת
והתעוור לחודשים. מפעל חייו של פריבלר, שעלה לארץ ב־1990, הוא פרויקט הנצחת הילדים
הלוחמים של מלחמת העולם השנייה, שעליו הוא עמל כבר שנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה