היהודים בורשה ספגו עלבונות והשפלות בעיר ורשה עוד בטרם
הוקם גטו ורשה. הפולנים הלשינו בפני
הגרמנים על כל יהודי שעמד בתור לקבלת לחם והיו מורים עליו באצבע: "הנה
ז'יד" ומיד הוצא זה מהתור, ולא די
שלא קיבל לחם – הוא קיבל מכות הגונות , ולהבא כבר לא העז לעמוד בתור. היו כאלה
שמרוב מכות לא היו מסוגלים לקום ונורו למוות. הגרמנים נהגו לומר : "האם
ליהודי נחוץ בכלל לחם? "
כותב פרץ הוכמן בספר זיכרונותיו : כיוון שמראי היה "ארי",
עמדתי בתור עם הפולנים בורשה ולא הכירוני. ליד מאפיות השתרכו תורים ארוכים , וגם
שם לא הכירו אותי כיהודי. כך יכולתי להביא הביתה כמה כיכרות לחם נוספות .
מקור וקרדיט :
פרץ הוכמן. להעז לחיות . מודן , הוצאה לאור , משרד הבטחון הוצאה לאור,
2013
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה