"במהלך ההפלגה
מצרפת לחיפה במרץ 1948 קשרתי ידידות חמה עם שני ילדים יהודים יתומי מלחמה .
ליוותה אותם כפריה אוקראינית פשוטה , שהעריצה אותם
ופינקה אותם . מפיה נודעו לי קורותיהם – סיפור אמיתי .
אביהם היה רופא ידוע באוקראינה.
כאשר הגיעו הגרמנים ,
הוצאו ההורים להורג , אבל הכפריה הנוצריה הזקנה
הצילה את הילדים בהסתירה אותם בכל שנות הכיבוש הארוכות והקשות.
לאחר השחרור החליטה להחזיר את היתומים אל בני עמם-
וגמרה אומר להביאם לארץ-ישראל.
היא היתה אישה פרימיטיבית , עניה. איכשהו עלה בידה
לגבור על כל המכשולים העצומים שבנסיעה מאוקראינה, על פני תריסר ארצות באירופה
ההרוסה, עד מארסיי והילדים היתומים עמה. כעת הפליגה לחיפה , להשלים את המשימה
שהטילה על עצמה.
כאשר הגענו לחיפה עזרתי להם להתארגן בימים הראשונים ."
מקור :
בן דונקלמן , נאמנות כפולה , הוצאת שוקן , 1977
תגובות
הוסף רשומת תגובה