כאשר החלו המשלוחים הראשונים
מגטו וורשה לטרבלינקה , החליט הנער לאון הוכמן להימלט מהגטו לאחד הכפרים. עיקר
עיסוקו אצל האיכר היה לקושש עצי הסקה ולהוציא את הפרות למרעה.
עברו מספר חודשים והכפרי החל
לחשוד בלאון שהוא יהודי . הנער לאון הבין שהאדמה בוערת תחת רגליו והחליט לברוח משם לפני שימסרו אותו לגרמנים. כיוון
שהמעבר לכפר אחר ללא תעודות היה מסוכן מאוד, החליט לאון לגנוב את תעודותיו של בן
האיכר. הוא הסיר את תמונת הבן , ובמקומה הדביק את תמונותו. אולם בכך לא תמו הבעיות
: לאון הבין שעליו להתרחק מכפרו ככל הניתן.
לאחר מספר ימי הליכה הגיע לכפר
, נכנס לאחד הכפריים והציע עצמו לעבודה. השאלה הראשונה שנשאל היתה אם יש לו תעודה
( אף כפרי לא רצה להסתכן ולקבל עובד ללא תעודה). לאון הראה לו התעודה שגנב. אבל ,האיכר הפולני שלאון עבד אצלו היה עשיר מאד ומפורסם באזור
, והמעסיק החדש לא הבין מדוע בנו של כפרי כה עשיר מחפש עבודה אצל זרים ( למזלו של
לאון לא הכירו שני הכפריים זה את זה באופן אישי). לאון סיפר שהסתכסך עם אביו
ומסיבה זו עזב את ביתו. ההסבר היה משכנע למדי , והכפרי הסכים לקבל אותו לעבודה.
למרות זאת הבין הנער לאון שלא רצוי להישאר בכפר זמן רב, ונדד שוב לכפר פולני אחר,
שם נשאר עד שהגיע הצבא האדום לאזור.
מקור וקרדיט :
פרץ הוכמן. להעז לחיות . מודן , הוצאה לאור , משרד הבטחון הוצאה לאור, 2013
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה