דיטה קראוס, ילדה בת 14 , בבלוק הילדים באושוויץ

 אדית (דיטה) קראוס לבית פולאך נולדה ב-1929 בפראג, בת יחידה לאביה המשפטן ד"ר האנס פולאך ולאמה אליזבת. במרץ 1939, כשפלשו הגרמנים לארצות הצ'כיות ובפועל סיפחו אותן, פוטר אביה מעבודתו. בספטמבר, כשפלשה גרמניה לפולין, שלחו ההורים את דיטה לכפר עד יעבור זעם אך ב-1940 החזירו אותה אליהם לפראג. דיטה החלה ללמוד בחוגים פרטיים שארגנו עבורה הוריה. במגרש ספורט, המקום הציבורי היחיד שבו הותר ליהודים לשהות, פגשה דיטה בפעם הראשונה את פרדי הירש שהיה מורה, איש חינוך ומדריך ספורט כריזמטי. 

בנובמבר 1942 גורשו דיטה והוריה לגטו טרזין. דיטה הועברה לצריף הנערות. היא עבדה בחקלאות, ובסוף ימי העבודה נהגה ללכת לבניין שגרה בו סבתה קתרינה שגורשה עם הסב לטרזין עוד קודם לכן, בקיץ 1942.

על אף הצפיפות הקשה, המזון הדל ועבודת הכפייה התקיימה בגטו פעילות חינוכית ותרבותית ענפה של שיעורים והרצאות. במדריכים היה פרדי הירש, והוא ארגן פעילויות ואימוני ספורט וחינך לערכים, לאחריות הדדית ולגאווה ביהדות. דיטה השתתפה בפעילויות אלו וגם שרה באופרה ברונדיבר שהועלתה בגטו. היא למדה בשיעורי הציור של פרידל דיקר ברנדייס, אמנית מחוננת שיזמה חוגי ציור בגטו ועודדה את הנערות בגטו לבטא את רגשותיהן באמצעות הציור, עד שגורשה לאושוויץ ונרצחה. 

בדצמבר 1943 נשלחו דיטה והוריה לאושוויץ, שם קועקעו מספרים על זרועותיהם. הם הוכנסו למחנה המשפחות הצ'כיות בבירקנאו, ואמה של דיטה חלתה והועברה לבידוד. לאחר שישה שבועות נפטר אביה של דיטה, והיה עליה לבשר זאת לאמה. "הגעתי לקיר של צריף הבידוד, הקיר שמעברו שכבה אימא, וסיפרתי לה בצעקות מעבר לקיר". 

דיטה הייתה הספרנית בספרייה הדלה בבלוק הילדים. פרדי הירש ניהל את בלוק הילדים בבירקנאו והנהיג מדריכים ציוניים שמילאו בתוכן חינוכי ויצירתי את זמנם של הילדים ולימדו גאוגרפיה, היסטוריה, יהדות ועוד. אחד המדריכים היה אוטו קראוס. 

במרץ 1944 נרצחו כמחצית ילדי בלוק הילדים, ופרדי הירש נספה גם הוא, אך דיטה הושארה בעבודתה בצריף. במאי עברו דיטה ואמה סלקצייה של יוזף מנגלה ונשלחו להמבורג שבגרמניה, שם עבדו בעבודות פרך. משם הועברו השתיים למחנות העבודה נויגרבן וטיפשטוק. במרץ 1945 הועברו למחנה ברגן-בלזן, וכעבור כמה שבועות שחרר הצבא הבריטי את המחנה. דיטה ואמה עברו למחנה העקורים הסמוך שנקרא גם הוא ברגן-בלזן. ב-29 ביוני 1945, כחודשיים לאחר השחרור, נפטרה אמה של דיטה עקב התלאות שעברה במחנות. 

דיטה נסעה לפראג ופגשה את דודתה, את סבתה ששרדה בטרזין וגם את אוטו קראוס. השניים נישאו והקימו משפחה, ובשנת 1949 עלו לישראל עם בנם הבכור. דיטה ואוטו היו מורים במשך כ-30 שנה בכפר הנוער הדסים. 
לדיטה ולאוטו שלושה ילדים וארבעה נכדים. 

מקור וקרדיט:

חדשות - בארץ nrg - ...שרדו את התופת: מדליקי המשואות ביום