אלי נולד בעיירה יוזפוב בפולין, אביו שלמה אליעזר,
עסק בסחר בהמות ואמו חיה היתה מטפחת את ביתם היהודי המסורתי. כשהחלו הפרעות
ביהודים, היגרו ההורים עם אלי הצעיר ושלושת אחיו הגדולים לבלגיה, שם נולדו להם עוד
שתי בנות.
כל ילדי משפחת שיפר הצטרפו לתנועת השומר הצעיר,
ובמתחם ביתם היו מתקיימים המפגשים התנועתיים.
ב- 1940 נכבשה
בלגיה בידי הגרמנים, ההכבדות על היהודים גברו, אמא חיה נפטרה אחרי ניתוח קשה ובני
המשפחה הוכרחו, איש בדרכו, לשרוד את תקופת המלחמה הקשה והאכזרית. אלי ואביו
הסתתרו בבריסל בעליית גג של ידיד גוי. אלי שהיה נער בן 15, היה איש הקשר בין
אחיותיו שהסתתרו בכפר, לבני המשפחה שהסתתרו במקומות שונים. בחלוף הזמן נוצר
קשר עם שליח העלייה מארץ ישראל והתארגנו קבוצות בריחה מבלגיה לשוויץ.
תפקידו של אלי היה להעביר אל הרכבות את התעודות המזויפות והכסף הצרפתי. הוא עצמו
יצא בקבוצה האחרונה ואת הגבול לשוויץ הבריח באחד מלילות דצמבר הקפואים. לרוע מזלו,
נתפסה הקבוצה הקטנה והוחזרה לגרמנים, אך "כוח עליון" סייע בידה והרכב בו
נסעה ביצע תאונה קשה וכך נשארו בשוויץ. אחרי תלאות רבות עבר אלי לבית עליית הנוער
ועם סיום המלחמה עזבו הנערים את שוויץ, דרך צרפת וספרד, באנייה
הלגאלית הראשונה לפלשתינה, אל מחנה עתלית. מן המחנה הועברו הנערים אל קיבוץ
אילון בו התגבש במשך שנתיים הגרעין שעלה לרוחמה. באילון עבד אלי ב"עשת"
וכבר שם זיהו את תבונת כפיו.
יומיים אחרי הכרזת המדינה באומות המאוחדות
(באו"ם), ביום חורף גשום, על גבי עגלות רתומות לטרקטור שרשראות,
הגיעו חברי הגרעין לרוחמה, היישר למאורעות מלחמת השחרור. אלי הצעיר והנמרץ אייש את
עמדת מקלע הבזה והביא גאווה עצומה לקיבוץ כולו כאשר הצליח להפיל בשדות המשק מטוס
מצרי שהפציץ את רוחמה.
במסגרת
הגרעין, נפגשו אלי ועודת ועם תום המלחמה וסיום השירות הצבאי, הם נישאו ונולדו להם
עופר, נתי וחיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה