"נולדתי ב15 באוגוסט 1933 בעיירה טלוסט לאבי סלומון ואמי חנה
מבית פריפר.
טלוסטה
או טלוסט היא עיירה בנפת הוסיאטין שבמחוז טרנופול באוקראינה, כ-80 ק"מ מדרום
לעיר טרנופול.
אבא עסק במסחר-תבואה. אני למדתי בכיתה א' , בבית ספר
יהודי, אבל פרצה המלחמה והפסיקו את לימודי .
אחר כך נכנסו הגרמנים ותיכף אירגנו יודנראט ומשטרה
יהודית. כעבור שבוע פקדו הגרמנים למסור להם את המכסה : ילדים עד גיל עשר ואנשים
זקנים למעלה מגיל שישים.
הלכו שוטרים יהודים בעיירה וכשראו איש זקן או ילד מייד
חטפו אותו והביאו אותו ליודנראט. אחר כך הובלו הנחטפים לבית –העלמין היהודי ושם
נרצחו. אז נפלו 500 איש.
עברו שבועיים בשש בבוקר התנפלו הגרמנים וערכו אקציה
שנמשכה יומיים ובה נפלו 3,400 יהודים. אחרי כן ביקשו הגרמנים לשלם להם בעד הכדורים
והיי"ש שסבאו, והיהודים שנשארו בחיים הוכרחו לשלם.
עבר חודש, שוב
התנפלו הגרמנים בחמש בבוקר. אנו עוד ישנו, אבל הצלחנו ברגע האחרון לרוץ לבונקר .
אז נפלו 1500 יהודים.
באקציה השלישית היה יום נאה , יום א'. ב10 בבוקר התנפלו
הגרמנים באופן פתאומי . האנשים נמצאו אז
ברחוב. הילדים שיחקו, והנה הוקף הגטו והאקציה התחילה. אמא אמרה לי שארוץ לכפר. היא
עצמה קפצה מהחלון לתוך הבונקר. אני רצתי במהירות ועל ידי רץ חברי. פתאום שמעתי
מפיו "אמא" ונפל . המשכתי לרוץ כל היום עד שהגעתי לשדה הסתתרתי. ירד
הלילה ואני מצאתי לי מין מאורה. התכסתי בקש וראיתי מרחוק זיקוקין מתעופפים בעיר.
שמעתי צעקות וחשבתי על אבא, אמא והאח.
עבר יום , פגשתי יהודים שסיפרו לי כי האקציה בעיר
נפסקה. חזרתי לעיר. משפחתי נשארה בחיים.
לאחר מכן העבירו אותנו הגרמנים לעיר צ'ורטקוב. הגיע
החורף והתחילה מגיפת טיפוס . אבי חלה. אני הייתי מסתתר אצל פולניה ומביא כל בוקר
חלב לאבי. פעם הבאתי חלב וראיתי את אמא עומדת ובוכה בכניסה . תיכף הבנתי שקרה דבר
נורא. נכנסתי לחדר וראיתי את אבא מכוסה
סמרטוט שחור ונפלתי מתעלף.
רוחי שבה אלי וקראתי לארבעה אנשים וקברתי את אבא. אחר
כך אני עצמי חליתי בטיפוס. ואחר כך עברו כמה שבועות ונכנסו הרוסים ושוחררנו."
מקור :
בנימין טננבוים (טנא).
אחד מעיר ושניים ממשפחה, ספריית הפועלים , 1947
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה