כשכבשו
הנאצים את פולין הם לא פסחו גם על גן החיות של ורשה והרגו את החיות הנדירות. הם לא
ידעו שבכלובים הריקים של הדובים, הפילים והאריות הסתירו מנהלי הגן, יאן ואנטונינה
ז'בינסקי, מאה וחמישים יהודים.
משה תירוש בן
החמש ואחותו הקטנה סטפה התחבאו במרתף של משפחת ז'בינסקי במשך שלושה שבועות או חודש
ב-1943. מדובר אומנם בתקופה קצרה, אבל דרמטית מאוד. לא הרחק משם השתולל באותם ימים
מרד גטו ורשה ואלפי יהודים נרצחו מדי יום. במידה רבה בזכות התקופה הקצרה הזאת
במרתף הם הצליחו לשרוד את המלחמה.
"ישבנו
בשקט כל הזמן, בלי להגיד מילה", הוא משחזר. "כשאחותי הייתה בוכה וידעתי
שאסור שישמעו את קולה, הייתי סוגר לה את היד על הפה". בזמן שמשה וסטפה הסתתרו
במרתף, הוריהם הוחבאו במרחק 20 מטרים מהם בכלוב הציפורים הריק. המרחק אומנם קצר
מאוד, אבל עבור ילד בן 5 שמופרד מהוריו מדובר במרחק אינסופי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה