ארנולד קלבס (87) נולד בליטא. הוא היה בן 8 כשהמלחמה פרצה ובן 12 כששוחרר
אחרי 12 מחנות. "הייתי בהעברה הראשונה של ילדים שהגיעו לאושוויץ שלא נרצחו
באותו יום. שאלתי את שומר האס-אס לאן לוקחים אותנו, והוא ענה: 'שתוק יהודי'. היינו
129 בנים מול המשרפות ושמעתי את החיילים תוהים מה לעשות. אחד מהם אמר 'תנו להם
ללכת למחנות'".
ארנולד הופרד מאימו ואחותו ובאושוויץ, ונזכר בפעם האחרונה שראה את אביו:
"שלחו את הילדים לדכאו. אבי עמד לידי ואמר להתראות. היו קצינים מכל כיוון, כל
תנועה שלי או שלו היו יורים בנו. מילותיו האחרונות היו 'תזכור את הכתובת
בארה"ב. אם נשרוד, נעבור כולנו לשם'. אני זוכר את הכתובת הזו עד היום".
אימו ואחותו שרדו, ואחריה התחילו חיים חדשים בארה"ב.
באוגוסט 2020 עלה ארנולד לישראל אחרי שאשתו בתיה נפטרה. "זו הייתה משאלתה להיקבר בישראל. הבאנו אותה לכאן להיקבר ואני ובתי החלטנו גם לעלות". זאת אחרי שנים שבהן לארנולד היה קשר עמוק עם ישראל, אך החיים הובילו אותו להישאר בארה"ב שם ניהל מרפאת שיניים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה