תארו לכם
כיצד חשתי בתור אישה בת 20… ללכת לישון בלילה ולחשוב לעצמי – עוד חמישה ילדים
ניצלו…
אנדרה גלן, ילידת בלגיה,
הייתה מורה צעירה בשנות העשרים לחייה כאשר באחד הימים נכנס לכיתתה תלמיד כשהוא
עונד תלאי צהוב. גלן הזדעזעה והורתה במהרה לכל תלמידיה ללבוש סינר מעל בגדיהם, כדי
לכסות את התלאי הצהוב וכדי שלא יבלוט וישפיל את התלמיד העונד.
ברגעים
בהם ראתה את תלמידה עונד את התלאי המבייש והמשפיל, החלה לתת את דעתה על האנטישמיות
הרווחת, והיא הניעה אותה לפעול במהרה. מקרה נוסף שהניע אותה לפעולה, היה היכרות עם ילד בפנימייה בה
הדריכה, שחשף בפניה את זהותו היהודית. כעבור זמן קצר פשט הגסטפו על הפנימייה.
אחד הקצינים הגרמנים פנה
לגלן ושאל אותה: "איך את, ארית שכמותך, לא מתביישת לטפל בפשפשים
יהודים?". בתגובה השיבה לו: "ואיך זה יכול להיות, אדונים נכבדים, שאתם -
צאצאי שילר וגתה - מכריזים מלחמה כנגד ילדים תמימים?".
המשפט הנועז הזה, ופועלה
של גלן כנגד האנטישמיות הגיעו לאידה סטרנו -יהודיה
שהייתה חברה ב"ועדת ההגנה היהודית", שעסק רבות בהצלת ילדים יהודים. סטרנו פנתה לגלן בבקשת סיוע, והיא נענתה בחיוב. גלן החלה להבריח
ילדים יהודים מבית הוריהם באמצעות כלי רכב ועגלות קש, ולהחביא אותם במנזרים, בבתי
ילדים, בבתים פרטיים ובמקומות נוספים.
לימים העידה:
"כשלקחנו את הילדים, לעולם לא אמרנו להוריהם היכן הם יוחבאו. אני יודעת היטב
כמה אכזרי זה ודאי היה עבורם למסור את ילדיהם לאדם זר... אך זה היה אמצעי זהירות
הכרחי...למזלנו, כמעט תמיד הצלחנו להציל כמה ילדים... היינו חוצות את המחסומים עם
ילד אחד בתוך עגלת תינוק ועוד שני ילדים
שהחזקנו בידינו. חיילים התביישו להציק לאם עם ילדים רבים וכך הם ניצלו". במשך למעלה משנתיים עסקה גלן בהברחת אלפי
ילדים יהודים מבתיהם, ודאגה להם ולצרכיהם גם אחרי ששמה אותו במקום אליו יועדו. במקביל, ניהלה מחברות בהן כתבה את כל השמות האמיתיים והבדויים של
הילדים היהודים.
גם עם תום מלחמת העולם
השנייה לא הפסיקה גלן בפעולותיה, ועשתה מאמצים רבים להחזיר את הילדים לחיק הוריהם.
גלן סיפרה: "הייתי אז אישה צעירה, לא שונה מאנשים אחרים, לא טובה יותר ולא
טובה פחות. החיים הותירו אותי רחוקה מהתהפוכות שהתחוללו סביבי. לא ידעתי עצבות.
ואז, פתאום, מצאתי את עצמי כמורה צעירה מתמודדת עם הטרגדיה הזאת שנפלה עליכם. לא יכולתי לקבל זאת. פגשתי אתכם, באתי אל ביתכם לקחת אתכם, הנחתם את ידכם הקטנה בידי - היד השנייה החזיקה מזוודה עם 'האוצרות' שאמכם ארזה בדמעות - ויצאנו למסענו". ב-1989 הוכרה גלן כחסידת אומות עולם, וב-2007 קיבלה אזרחות כבוד של מדינת ישראל. גלן הייתה האחרונה שנותרה בחיים מבין 12 הנשים הבלגיות שפעלו להצלת ילדים יהודים בשואה, ובספטמבר האחרון חגגה 100. שבוע שעבר נפטרה. יהי זכרה ברוך.
מקור
וקרדיט :
סגולה - מגזין להיסטוריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה