חלק א'
: הקדמה (אורי דרומי)
חלק
ב' : סיפורם של הילדים מביתן ( בלוק) 10 (יואל יערי)
חלק ג'
: בלוק 10 באושוויץ (ארכיון בית לוחמי הגטאות)
חלק א' : הקדמה
צבי
(קרול) נולד בלבוב שבגליציה (אז פולין, היום אוקראינה) לאביו הכימאי הד"ר
ברנרד אומשויף ולאמו הרוקחת נטליה. בספטמבר 1939 נתפסה העיר בידי הסובייטים,
וביוני 1941 היא נכבשה בידי הגרמנים, שיחד עם מיליציות אוקראיניות החלו מיד לרצוח
יהודים.
בנובמבר
הוכנסו היהודים לגטו ושם עבד ברנרד יחד עם הבקטריולוג והפילוסוף המדעי הפרופ'
לודביג פלק בפיתוח חיסון נגד טיפוס. משום החשיבות העליונה שייחסו הנאצים לעניין,
שרדה משפחתו בתקופה האיומה (מקור: אורי דרומי , ספטמבר 2005 )
חלק ב' : סיפורם של הילדים מביתן ( בלוק) 10 (יואל יערי)
תקציר
מתוך הכתבה המרתקת של פרופסור יואל יערי , שפורסמה במוסף עיתון " הארץ" ,
6 לפברואר 2026
יואל יערי הוא פרופסור אמריטוס לחקר המוח באוניברסיטה העברית וחוקר שואה
"הילדים
היהודים ברוניסלב וקרול שהו כמה חודשים עם
הוריהם בביתן 10 במחנה אושוויץ .
ב–18
בינואר 1945 — יום פינוי אושוויץ —הוצאו הילדים היהודים ברוניסלב וקרול , יחד עם כ–56,000 אסירי מחנות אושוויץ,
לצעדות מוות בכיוון גרמניה. הצועדים בוססו בשלג עמוק בטמפרטורה של 20 מעלות מתחת
לאפס ללא מזון ומים. מי שלא היה יכול להמשיך לצעוד בדרך נורה למוות על ידי השומרים
החמושים שליוו את האסירים. לאחר שלוש יממות של צעידה מפרכת הגיעו שורדי הצעדה
לתחנת הרכבת של העיירה הפולנית וודז'יסלאב־שלוסקי. הגברים והנשים נשלחו בקרונות
פתוחים של רכבות פחם למחנות ריכוז נפרדים בגרמניה. הילדים ברוניסלב וקרול נותרו
בחיים, צמודים לאמותיהם.
אנה
ויעקב סימן ובנם ברוניסלב שרדו במחנות עד שחרורם על ידי הצבא האדום באפריל 1945,
והצליחו להתאחד בקראקוב שבפולין.
למרבה
הצער , הוריו של הילד קרול אומשויף לא שרדו — ברנרד נספה בסביבת בוכנוואלד,
ונטליה מתה מטיפוס במחנה הנשים מלכוב זמן קצר לאחר שחרורו על ידי הצבא האדום.
הילד
היהודי קרול אומשויף היתום ניצל בזכות חברה של אמו, ד"ר אֶנָה וייס,
יהודייה סלובקית, שכיהנה בתפקיד הרופאה הראשית של בית החולים במחנה הנשים בבירקנאו
ושימשה בתפקיד דומה במלכוב. היא לקחה אותו תחת חסותה וחזרה עמו לצ'כוסלובקיה.
"במשך
כשנתיים התגוררו הילדים מאחר שכל בני משפחתה נרצחו במלחמה, החליטה ד"ר אנה
וייס להגר מסלובקיה לאוסטרליה יחד עם הילד
היהודי היתום קרול אומשויף.
לא
מעט נשים יהודיות מסלובקיה, שכיהנו בעמדות מפתח במחנה הנשים באושוויץ, העדיפו
לפתוח דף חדש בחייהן ביבשת הרחוקה. אולם דודו של קרול, שגר בפלשתינה, גילה שאחיינו
שרד וביקש לאמץ אותו. ד"ר אֶנה וייס הפקידה את קרול בידי אם מנזר קתולי בפאתי העיר
הצ'כית ברנו. במשך כשנה שהה קרול במנזר בתור ילד קתולי עד שדודו הצליח לארגן את
עלייתו ארצה.
בפסח
1947 הגיע קרול לנמל חיפה בספינה "פרובידנס", לאחר שאנשי "המוסד
לעלייה" רשמו אותו כבן של אישה שקיבלה סרטיפיקט רשמי לעלייה לפלשתינה. הוא
גדל והתחנך בקיבוץ עין המפרץ והיה ספורטאי מחונן — חבר נבחרת ישראל בכדורעף ואלוף
ישראל בקפיצה לרוחק ובקרב חמש.
לאחר
שבגר שינה קרול את שמו לצבי. הוא התגייס לצה"ל, סיים בהצלחה קורס טייסי קרב
של חיל האוויר והשתתף בטיסות מבצעיות רבות, ובכללן גיחות וקרבות אוויר במלחמת ששת
הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.
לאחר
שחרורו מצה"ל התקבל כטייס לאל־על והיה לימים קברניט מטוסי "ג'מבו". צבי
אומשויף נפטר ב–26 באוגוסט 2005, בגיל 67
למאמר
המלא והמרתק של פרופסור יואל יערי במוסף עיתון " הארץ" ,
חלק ג' :
אודות
ביתן ( בלוק) 10 באושוויץ ( ארכיוןבית הלוחמי הגטאות)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה