ילדים בשואה

יום ראשון, 24 בינואר 2016

303 ו-304: "כל חיי הרגשתי שאחי קורא לי"


שתי תמונות קטנות של ילדים: באחת ילדה בת ארבע אוחזת שלט עם המספר 303, ובשנייה ילד בן 12 אוחז את המספר 304. בראשונה: מרים בית־תלמי (במקור שפירו) מביטה בהבעה ילדותית תמימה אל המצלמה. בשנייה: אחיה הגדול אוטו שפירו, שהופרד ממנה בילדותם ונפטר במנזר באנגליה אחרי שהוברח מגרמניה הנאצית מיד לאחר ליל הבדולח.


התמונות הללו נמצאו לפני כמה חודשים במוזיאון השואה באמסטרדם, אחרי שנים של ניסיונות מצד מרים להתחקות אחר עדויות ומסמכים הנוגעים לבני משפחתה שנרצחו על ידי הנאצים. הן צולמו ככל הנראה לאחר שהאחים הוברחו מגרמניה ב"קינדרטרנספורט" – משלוחי ההצלה שבמסגרתם הועברו אלפי ילדים יהודים מגרמניה לבריטניה – והוריהם נרצחו. כעת היא מתבוננת בתמונות הללו בעיניים עצובות. התמונה הזאת של אחיה היא הזיכרון האחרון שנותר ממנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה