דלג לתוכן הראשי

סיפורו של יעקב וישוגרוצקי, להסתתר במנזר



 

שנת לידה:  1939

 

"כאשר סבי נפטר, היינו צריכים לפנות את ביתו בקיבוץ כי סבתי גרה בבית סיעודי. באחת מהמגירות שבביתו, מצאנו מחברת ישנה מאוד ומרופטת. במחברת היה רשום באיטלקית ובחלק מהדפים היו ציורים. כאשר לקחנו את המחברת לחבר של סבא, איטלקי, שגר בקיבוץ, הוא הסביר לנו שעפ"י מה שרשום במחברת, זהו בעצם יומן שסבי כתב בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הסתתר במנזר בוותיקן. כיום היומן שמור בביתנו, הבאנו אותו לבן דוד של אמי שגר באיטליה והוא דובר איטלקית, והוא תרגם את זה ומה שהוא אומר זה שסבי ואחיו כתבו ביומן בתורות. ביומן היו רישומים של המקומות והאולמות בתוך המנזר שבו הוא הסתתר למשל: חדר האוכל, חדר השינה וכו' סיפור השהות של סבא שלמה במנזר (ששם נכתב היומן): ב-1943 הגרמנים כבשו את איטליה, המשפחה ברחה לכפר ליד רומא. בדצמבר 1943 הזהירו אתם ידידים שהפשיסטים מתכוונים לבוא לקחת אותם, המשפחה ברחה לרומא, סבי שרצה להצטרף לפרטיזנים נאלץ לוותר כי היה הבכור והרגיש אחריות למשפחה והצטרף למשפחתו.

 

 ברומא היה להם דוד שהיו לו קשרים בוותיקן והוא סידר להם אפשרות להסתתר שם, הבנים נכנסו לקולג' והבנות למנזר, כך שברומא נפרדו דרכם של הבנים והבנות במשפחה. סבא היה בקולג' עם אחיו ודודו. בלילות הם פחדו שהגרמנים יגיעו לחפשם. במנזר סבי והנערים האחרים היו צריכים לשיר שירים של נוצרים, ולחגוג את החגים הנוצרים אך הם לא לחצו עליהם לחגוג או לשיר את השירים. הם השתתפו בעבודות מקצועיות אבל לא לימודים שלמדו שאר הנזירים. הם לא יצאו החוצה מהמנזר ורק הסתובבו בתוך החצר של המנזר כי היו כל הזמן הפצצות. יום אחד יצאה שמועה שהגרמנים יבואו לקחת את הנערים .

כדי שלא יראו אותם, העלו את כל הנערים היהודים אל הגג. כל הלילות הם חיו בפחד ובמשך הימים היו מסביב הפצצות. בגלל הסכנה הגדולה הם החליטו לעזוב את המנזר כי הם קיבלו אישור לעבור לכנסיית "סנט ג'ובאני לטרנו" שמאחוריה היו בניינים של סמינרים וזה נחשב אזור אקסטרטריטוריאלי עם החצר סגורה. הם התאכסנו שם בעזרתם של הנזירים, אשר שיכנו אותם בכנסייה. כל הרכוש שלהם היה תרמיל קטן עם מעט בגדים. מאוחר יותר הסתבר לסבי שבאזור זה היה כל הפיקוד של הפרטיזנים האיטלקיים. בגלל הסכנה, נאסר עליהם ללכת ליד החלונות כדי שהגרמנים לא יראו אותם, סבי בילה את רוב זמנו בקריאת ספרים מספריית הכנסייה. האוכל היה מועט מאוד, ההקצבה הייתה 50 גרם לחם ביום ומרק מירקות. באותה תקופה לא היה לו קשר עם אמו, אחותו ובנות דודתו.....

  

סיפור חיי יעקב וישוגרוצקי

 

 


 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…