דלג לתוכן הראשי

הילדה רחל עם אביה ליד הקבר שחפר לעצמו בלילה




ד"ר לאון וולס-ווליצקה . מסטאינוב , לאחר-מכן בארה"ב , איש מדע . בנובמבר 1941, בהיותו בן שש-עשרה , נשלח למחנה הריכוז , יאנובסקה. דברי עדות שנשמעו במשפט אייכמן ב1 למאי 1961.

"בסוף המלחמה נמצאו במחנה הריכוז יאנובסקה אלפיים איש . במקום פרצה מגפת טיפוס. על מנת להדביר את המחלה האיומה, שרפו את הצריפים שלנו ואת בגדינו. במשך שלושה לילות ושלושה ימים נשארנו בחוץ, , עירומים לחלוטין , עד שהביאו לנו אוהלים מהעיר. במשך היום היה עלינו לשכב בשמש על החול הלוהט. מי שזז נורה. בלילה היה קר ולח. אין פלא שחמש-מאות מתוך האלפיים חלו בדלקת-ראות או בטיפוס. גם אני חליתי, אבל כולנו השתדלנו שזה לא ייראה. אחרי חמישה-עשר יום התמוטטתי בשעת מסדר הבוקר.  

סחבו אותי אל בין גדרות התיל. שם התעלפתי. מישהו הביט בי. לפני עמד איש הס.ס. אונטרשוטורמפירר ווילדהאוז. הוא שאל לשמי , ופקד עלי להיות מוכן לתזוזה עם כל האחרים. זחלנו למרחק של ארבעה-עשר או חמישה-עשר מטר משם. אי-משם הופיעה במקום יחידת הקברנים, אתים ומעדרים בידיהם. נתחוור לנו, שמביאים אותנו למקום, שבו קוברים את המתים. כשקרבנו לגבעות החול, נוכחנו , שלא היו קברים מוכנים בשבילנו. היה עלינו להתפשט .

כדי להיות בטוחים , שאף כלוא אחד לא אבד בדרך, נקראנו אחד-אחד. לכל אחד מאיתנו נתנו את , והוכרחנו לחפור את קברינו שלנו. בתום המלאכה נאלצו הכלואים להתקרב לבור בזוגות, לשכב זה ליד זה מעל אלה , שכבר כוסו. גם הם נורו – וכך הלאה , וכך הלאה.

לידי עמד כלוא אחד , עם בתו הקטנה. שמה היה רחל. היא פחדה מאד , והוא ניסה לנחם אותה, בספרו לה , מה יפה יהיה בשמיים, הרי שם תהיה שוב עם אמה ועם כל חברותיה הקטנות. לעולם לא תהיה עוד לבדה.

אחר כך ירו באשה אחת , שגם היא הייתה לידי ברגע כלשהו. בתה הפעוטה ישבה לידה חצי ישנה. כל הלילה עמדה הקטנה על רגליה.. ילדים אחרים החלו לצעוק. הם נורו על גבעות החול .

כשהגיע תורי , ציוו עלי לפתע לשוב למחנה עם איש ס.ס. כדי לחפש שם כלוא אחד, שנורה למוות , והיה צריך להיקבר איתנו. החזירו לי את מכנסיי, אבל לא את נעליי. היה לי חום גבוה, ובחוץ היה חם מאד. סחבתי את הגופה, והתקדמתי באיטיות . איש הס.ס הלך לפני , ומדי פעם נעצר, וחיכה שאשיג אותו. עברנו ליד טור של פועלים, הפלתי את הגופה , והסתתרתי בין העובדים. אחר כך התחבאתי באחד הצריפים.

 בסופו של דבר, הצלחתי להימלט מיאנובסקה, אבל עשיתי את זה רק לאחר שנודע לי מפי חברי , שנמחקתי מכל הרשימות, כי נחשבתי כמת. אילו חשדו שנמלטתי , היו לבטח יורים בעשרה כלואים במקומי.

מקור וקרדיט:
אינגה דויטשקרון , בדמי ילדותם : ילדים בגיטאות ובמחנות ריכוז , הוצאת ספריית מעריב , 1979 .


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…