ילדים בשואה

יום ראשון, 6 באוגוסט 2017

הילדה רחל עם אביה ליד הקבר שחפר לעצמו בלילה




ד"ר לאון וולס-ווליצקה . מסטאינוב , לאחר-מכן בארה"ב , איש מדע . בנובמבר 1941, בהיותו בן שש-עשרה , נשלח למחנה הריכוז , יאנובסקה. דברי עדות שנשמעו במשפט אייכמן ב1 למאי 1961.

"בסוף המלחמה נמצאו במחנה הריכוז יאנובסקה אלפיים איש . במקום פרצה מגפת טיפוס. על מנת להדביר את המחלה האיומה, שרפו את הצריפים שלנו ואת בגדינו. במשך שלושה לילות ושלושה ימים נשארנו בחוץ, , עירומים לחלוטין , עד שהביאו לנו אוהלים מהעיר. במשך היום היה עלינו לשכב בשמש על החול הלוהט. מי שזז נורה. בלילה היה קר ולח. אין פלא שחמש-מאות מתוך האלפיים חלו בדלקת-ראות או בטיפוס. גם אני חליתי, אבל כולנו השתדלנו שזה לא ייראה. אחרי חמישה-עשר יום התמוטטתי בשעת מסדר הבוקר.  

סחבו אותי אל בין גדרות התיל. שם התעלפתי. מישהו הביט בי. לפני עמד איש הס.ס. אונטרשוטורמפירר ווילדהאוז. הוא שאל לשמי , ופקד עלי להיות מוכן לתזוזה עם כל האחרים. זחלנו למרחק של ארבעה-עשר או חמישה-עשר מטר משם. אי-משם הופיעה במקום יחידת הקברנים, אתים ומעדרים בידיהם. נתחוור לנו, שמביאים אותנו למקום, שבו קוברים את המתים. כשקרבנו לגבעות החול, נוכחנו , שלא היו קברים מוכנים בשבילנו. היה עלינו להתפשט .

כדי להיות בטוחים , שאף כלוא אחד לא אבד בדרך, נקראנו אחד-אחד. לכל אחד מאיתנו נתנו את , והוכרחנו לחפור את קברינו שלנו. בתום המלאכה נאלצו הכלואים להתקרב לבור בזוגות, לשכב זה ליד זה מעל אלה , שכבר כוסו. גם הם נורו – וכך הלאה , וכך הלאה.

לידי עמד כלוא אחד , עם בתו הקטנה. שמה היה רחל. היא פחדה מאד , והוא ניסה לנחם אותה, בספרו לה , מה יפה יהיה בשמיים, הרי שם תהיה שוב עם אמה ועם כל חברותיה הקטנות. לעולם לא תהיה עוד לבדה.

אחר כך ירו באשה אחת , שגם היא הייתה לידי ברגע כלשהו. בתה הפעוטה ישבה לידה חצי ישנה. כל הלילה עמדה הקטנה על רגליה.. ילדים אחרים החלו לצעוק. הם נורו על גבעות החול .

כשהגיע תורי , ציוו עלי לפתע לשוב למחנה עם איש ס.ס. כדי לחפש שם כלוא אחד, שנורה למוות , והיה צריך להיקבר איתנו. החזירו לי את מכנסיי, אבל לא את נעליי. היה לי חום גבוה, ובחוץ היה חם מאד. סחבתי את הגופה, והתקדמתי באיטיות . איש הס.ס הלך לפני , ומדי פעם נעצר, וחיכה שאשיג אותו. עברנו ליד טור של פועלים, הפלתי את הגופה , והסתתרתי בין העובדים. אחר כך התחבאתי באחד הצריפים.

 בסופו של דבר, הצלחתי להימלט מיאנובסקה, אבל עשיתי את זה רק לאחר שנודע לי מפי חברי , שנמחקתי מכל הרשימות, כי נחשבתי כמת. אילו חשדו שנמלטתי , היו לבטח יורים בעשרה כלואים במקומי.

מקור וקרדיט:
אינגה דויטשקרון , בדמי ילדותם : ילדים בגיטאות ובמחנות ריכוז , הוצאת ספריית מעריב , 1979 .


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה