ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט

ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט
אלפי עדויות של ילדים בשואה

יום ראשון, 6 באוגוסט 2017

הילדה רחל עם אביה ליד הקבר שחפר לעצמו בלילה




ד"ר לאון וולס-ווליצקה . מסטאינוב , לאחר-מכן בארה"ב , איש מדע . בנובמבר 1941, בהיותו בן שש-עשרה , נשלח למחנה הריכוז , יאנובסקה. דברי עדות שנשמעו במשפט אייכמן ב1 למאי 1961.

"בסוף המלחמה נמצאו במחנה הריכוז יאנובסקה אלפיים איש . במקום פרצה מגפת טיפוס. על מנת להדביר את המחלה האיומה, שרפו את הצריפים שלנו ואת בגדינו. במשך שלושה לילות ושלושה ימים נשארנו בחוץ, , עירומים לחלוטין , עד שהביאו לנו אוהלים מהעיר. במשך היום היה עלינו לשכב בשמש על החול הלוהט. מי שזז נורה. בלילה היה קר ולח. אין פלא שחמש-מאות מתוך האלפיים חלו בדלקת-ראות או בטיפוס. גם אני חליתי, אבל כולנו השתדלנו שזה לא ייראה. אחרי חמישה-עשר יום התמוטטתי בשעת מסדר הבוקר.  

סחבו אותי אל בין גדרות התיל. שם התעלפתי. מישהו הביט בי. לפני עמד איש הס.ס. אונטרשוטורמפירר ווילדהאוז. הוא שאל לשמי , ופקד עלי להיות מוכן לתזוזה עם כל האחרים. זחלנו למרחק של ארבעה-עשר או חמישה-עשר מטר משם. אי-משם הופיעה במקום יחידת הקברנים, אתים ומעדרים בידיהם. נתחוור לנו, שמביאים אותנו למקום, שבו קוברים את המתים. כשקרבנו לגבעות החול, נוכחנו , שלא היו קברים מוכנים בשבילנו. היה עלינו להתפשט .

כדי להיות בטוחים , שאף כלוא אחד לא אבד בדרך, נקראנו אחד-אחד. לכל אחד מאיתנו נתנו את , והוכרחנו לחפור את קברינו שלנו. בתום המלאכה נאלצו הכלואים להתקרב לבור בזוגות, לשכב זה ליד זה מעל אלה , שכבר כוסו. גם הם נורו – וכך הלאה , וכך הלאה.

לידי עמד כלוא אחד , עם בתו הקטנה. שמה היה רחל. היא פחדה מאד , והוא ניסה לנחם אותה, בספרו לה , מה יפה יהיה בשמיים, הרי שם תהיה שוב עם אמה ועם כל חברותיה הקטנות. לעולם לא תהיה עוד לבדה.

אחר כך ירו באשה אחת , שגם היא הייתה לידי ברגע כלשהו. בתה הפעוטה ישבה לידה חצי ישנה. כל הלילה עמדה הקטנה על רגליה.. ילדים אחרים החלו לצעוק. הם נורו על גבעות החול .

כשהגיע תורי , ציוו עלי לפתע לשוב למחנה עם איש ס.ס. כדי לחפש שם כלוא אחד, שנורה למוות , והיה צריך להיקבר איתנו. החזירו לי את מכנסיי, אבל לא את נעליי. היה לי חום גבוה, ובחוץ היה חם מאד. סחבתי את הגופה, והתקדמתי באיטיות . איש הס.ס הלך לפני , ומדי פעם נעצר, וחיכה שאשיג אותו. עברנו ליד טור של פועלים, הפלתי את הגופה , והסתתרתי בין העובדים. אחר כך התחבאתי באחד הצריפים.

 בסופו של דבר, הצלחתי להימלט מיאנובסקה, אבל עשיתי את זה רק לאחר שנודע לי מפי חברי , שנמחקתי מכל הרשימות, כי נחשבתי כמת. אילו חשדו שנמלטתי , היו לבטח יורים בעשרה כלואים במקומי.

מקור וקרדיט:
אינגה דויטשקרון , בדמי ילדותם : ילדים בגיטאות ובמחנות ריכוז , הוצאת ספריית מעריב , 1979 .


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הילד מיכאל (מייק ) קוקר , מילדי טהרן ולוחמי הפלמ"ח. הדרך לארץ ישראל

  היום המיוחל הגיע ושוב אנו עולים על משאיות של הצבא הפולני, יוצאים לדרך לכיוון עיראק, נאמר לנו שמצפה לנו דרך קשה וארוכה, עלינו לעבור את הרי...