דלג לתוכן הראשי

שאול פרידלנדר ,ילד בן בן 12, במנזר קתולי שמסרב לשחררו אחרי המלחמה.




כשהיה בן עשר, ב-1942, החליט שאול פרידלנדר להתאבד. זה היה זמן קצר אחרי שהועבר למנזר קתולי במרכז צרפת, שבו הוטבל לנצרות וקיבל שם חדש: פול אנרי פרלאנד. על המקום שאליו הלכו אביו ואמו, פליטים יהודים שברחו לצרפת מצ'כוסלובקיה, הנזירות במוסד הקשוח לא אמרו לו דבר, והוא לא הבין מדוע ההורים נעלמו מחייו. "הייתי כל כך מיואש שהחלטתי למות", הוא נזכר.

את ההזדמנות הוא מצא בזמן טיול שגרתי שערכו חניכי המנזר. "ידעתי שאני חולה, עם חום גבוה, ובכל זאת נכנסתי בכוונה לנחל עם מים מאוד קרים. חליתי בדיפתריה קשה. לא יכולתי לנשום. הייתי חולה שבועות, אולי חודשים. אבל כשיצאתי מזה, עברתי מין סיבוב. הייתי אדם חדש, קתולי בלב ובנפש".

וכך, בעוד רבבות מהיהודים בצרפת נשלחים למחנות ההשמדה, התמסר הילד פרידלנדר לאמונה קתולית אדוקה. בתוך זמן לא רב הוא נעשה תלמיד מצטיין בפנימייה שבה התחנך, שם שררו נאמנות נלהבת למשטר וישי של המרשל פטן, ששיתף פעולה עם הנאצים, ו"אנטישמיות נוצרית רגילה", כהגדרתו. "הייתי מקריא טוב בקול רם, לכן היו נותנים לי להקריא בחדר האוכל שבו כולם אכלו יחד", מספר פרידלנדר. "לפעמים הקראתי סיפורים אנטישמיים נוצריים על 'היהודי אברהם', ואפילו תעמולה של משטר וישי, עם אנטישמיות קיצונית בסגנון גבלס. גם את זה הקראתי. הבנתי שיש פה משהו פרדוקסלי, כי אף פעם לא שכחתי שאני יהודי. אבל ברגע שהחלטתי שאני עובר לצד השני, הייתי מוכן לזה".

כשהסתיימה המלחמה, ביקרה אותו במנזר חברה של הוריו, והוא שאל אותה אם היא יודעת משהו על גורלם. "היא אמרה לי: אתה לא יודע שההורים שלך לא יחזרו?" זו היתה הפעם הראשונה שבה נודע לו שהוריו נספו. אחר כך הוא הוזמן לשיחה עם כומר ישועי שממנו שמע לראשונה את השם אושוויץ.

"גם אחרי השיחה הזאת, הנציג של המשפחה שלי היה צריך להביא את המשטרה כדי להוציא אותי מהמנזר", הוא מספר. רק לפני שלוש שנים, במסגרת מחקריו על פעולותיו של האפיפיור פיוס ה-12 בתקופת המלחמה, נודע לפרידלנדר מדוע המנזר סירב לשחרר אותו. "לפני שלוש שנים הגיעה אלי תעודה שנמצאה בארכיון בפאריס. זה היה מכתב מהוותיקן, שבו האפיפיור פיוס ה-12 מורה לכנסייה בכל ארצות אירופה שילדים שהוסתרו במוסד קתולי והוטבלו - לא יוחזרו אם הוריהם לא שבו. לכן היה צריך להשתמש במשטרה כדי להוציא אותי משם".

אף על פי שהיה על סף הסמכה לכמורה, פרידלנדר עזב את הכנסייה, הצטרף לתנועת נוער ציונית ועלה לישראל - על סיפון "אלטלנה". בן הפליטים בעל הזהות המבולבלת, שעזב את המנזר לאחר תום המלחמה, הוא כיום ההיסטוריון המוכר ביותר בעולם של השמדת יהודי אירופה. 

חוקרים מעטים מכירים את השואה והרייך השלישי ממגוון רחב כל כך של היבטים כמו פרופ' פרידלנדר, בן 80, שמלמד בשנים האחרונות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. הוא עסק במדיניות הצבאית של גרמניה, בפעולותיה של הכנסייה הקתולית, באידיאולוגיה והתעמולה הנאצית, וגם בייצוגים הקולנועיים והתרבותיים של זיכרון השואה בימינו. לפני שנתיים זכה בפרס פוליצר על יצירתו המונומנטלית "גרמניה הנאצית והיהודים: שנות ההשמדה", 



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…