אברהם
תמיר, מלודז', לאחר מכן עובד סוציאלי בירושלים. הגיע לגיטו לודז' במרץ 1940, ביולי
1944, בן 15 , הגיע לאושוויץ. דברי עדות,
שנשמעו במשפט אושוויץ ב20 לאוגוסט 1964 :
ביום א' אחד פקדו עלינו -עלי ועל
פינס-ללכת להביא מזון. אני זוכר בבירור, שהיה זה יום ראשון, כי ביום ראשון היינו
מקבלים תמיד מרק ותפוחי אדמה בלתי מקולפים. היינו רעבים מאד. סחבנו תפוחי אדמה
אחדים, הסתרנו אותם במכנסינו. אבל תוך כדי הליכה נשרו ממכנסיו של פינס תפוחי אדמה
אחדים.
כאשר ראה את זה בדנארק, קרב אליו ואמר :
"כמספר תפוחי האדמה שיימצאו אצלכם,
כן מספר המלקות שתקבלו".
אני הוכיתי ראשון. היה עלי להכניס את ראשי
בפתח התנור, על מנת שגופי יהיה ישר ומתוח. הילקו אותי באלה. אבל כאשר הפסיק בדנארק
לרגע, הצלחתי להוציא את ראשי מהתנור
וברחתי.
כאשר שב אלי עוז-רוחי, וחזרתי למקום, שכב פינס ללא ניע על יד הצריף, זמן
קצר לאחר מכן מת במבנה החולים. סיבת המוות – הלקאה.
מקור וקרדיט :
אינגה דויטשקרון. בדמי ילדותם: ילדים
בגיטאות ובמחנות-ריכוז, ספריית מעריב, 1979.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה