עדותו של יוסף ויינברג אשר
היה שנתיים במחנה אושוויץ בירקנאו:
"הילדים היהודים היו הראשונים שנמצאו
ונלקחו למוות בסלקציות ליד הרכבות. היו
אלו ילדים קטנים מאד שאימותיהם , אבותיהם או אחיותיהם ואחיהם אחזו בידיהם.
היו ילדים קטנים מאד שנשאו אותם על
הזרועות. היו גם ילדים, לא מעטים, בודדים
שהלכו לבד, כלומר אלה שכבר לא היו להם אמא או אבא , לא אחות ולא אח שיתנו להם יד.
הם לא צעקו ולא בכו בשעת הסלקציה .
קרוב למיליון ילדים יהודים היו הקורבנות
הראשונים של הסלקציות במחנות ההשמדה. "
מקור וקרדיט :
יוסף, ויינברג . דמעה ותפילה,
הוצאת משרד הבטחון, 1981.
ראו גם :
"רע ומר היה גורלם של הילדים במחנה. רק במקרים
נדירים הצליח ילד לעבור את ספו של מחנה אושוויץ - מחנה שנועד למבוגרים בלבד, מהם
ניתן לסחוט את הכוחות בעבודת פרך בטרם יישלחו למשרפות. אך חרף זאת היו ילדים בני
גילאים שונים באושוויץ, וחלק מהם אפילו ניצל. מקרה הצלה אופייני הוא זה של הילד
אוטו דב קולקא, שאביו, אריך קולקא, היה בעל מעמד מיוחד במחנה בזכות הוותק והמקצוע,
והוא הצליח לגונן על בנו עד לפינוי המחנה. הילד אוטו דב הוא כיום פרופסור
להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.
סלקציות מיוחדות לאיתור
ילדים נערכו באושוויץ מדי פעם. ילדים רבים שימשו כ"פיפלים", משרתים אצל
מיוחסים למיניהם כמו קאפואים וזקני בלוקים. הללו ניצלו אותם בלא רחם, מכל בחינה
אפשרית. "בלוק הילדים" שב"מחנה המשפחות" שנחשב לפלא ולנס
במציאות של אושוויץ על כל מחנותיו, נתקיים זמן מוגבל בלבד.
רוב רובם של הילדים נרצחו בתאי הגז, הם ומחנכיהם
המסורים ורק הודות לשרידים המעטים מאותה סאגה חינוכית מופלאה, עלה בידינו לשחזר את
סיפורו של בלוק 31, שלא היה לו אח ורע בכל תולדות מחנה אושוויץ."
מקור
וקרדיט :
גדעון גרייף. "חיי היומיום של אסירי
אושוויץ" , אתר
מט"ח בשיתוף יד ושם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה