הגטו
הצטמצם. נותר רק "הגטו הגדול" וחלק מה"גטו הקטן" . חלקו האחר
הוחזר לפולנים . לא היה טעם לשוב ולהיכנס לגטו , כי לא נותר שם אף מכר והיה רעב
כבד. נשארנו בצד הארי והתפרנסנו משירה.
עד סוף הסתיו לא היו לנו
נעליים . הסתובבנו יחפים בחוצות וארשה. החורף עמד בפתח . מהכסף שחסכנו פרוטה
לפרוטה בעת שזימרנו בחוצות ורשה הפולנית קנינו אחי זאנק ואני שני זוגות נעליים .
היו אלו נעליים שסוליותיהן מעץ והיו עלולות להתבלות מהר.
פעם אחת , בזמן ששרנו בחצרות ,
הכירו אותנו ילדים פולנים כיהודים והתחילו ליידות בנו אבנים. אבן אחת פגעה בראשי
ופצעה אותי. דם רב ניגר מן הפצע . לא הגבתי . המחשבה על התנגדות ותגובת-נגד לא
עלתה כלל . הייתי מאושר שלא מסרו אותי למשטרה. הפצע העיק עלי והיה חמור . רופא
פולני , שהכיר את משפחתי הסכים לקבל אותי בחשאי וטיפל בי במסירות.
לאחר שהפצע בראש נרפא , חזרתי
להתפרנס משירה. אנשים אהבו את זימרתי . קבעתי לי מסלול , וכל יום שרתי במקום אחר.
היו אנשים פולנים שביקשו ממני לשיר שיר מסויים שאהבו. היו שביקשו מספר שירים.
יום אחד כשהסתובבנו אחי ואני ברחובות וארשה
הפולנית , שמענו שירה מבית סמוך . ניגשנו לשם וראינו שני ילדים . מיד היכרנו אותם
כילדים יהודים. פתחנו בשיחה וסיפרנו להם שגם אנחנו יהודים. יאנק ( הגדול מבין
השניים שכונה "בעל השן" , משום ששתי שיניו הקדמיות בלטו) ויאשק סיפרו
שגם הם נשארו לבדם , לאחר שכל משפחתם נספתה בגטו. שאלנו אותם היכן הם לנים ,
והתברר שהם לנים , כמונו במקומות מזדמנים.
עוד סיפרו ששמעו שבגרוחוב (
פרבר של וארשה) עובדים יהודים בתיקון מסילות החשמל. החלטנו שלמחרת היום ניגש לשם ,
ואמנם למחרת הלכנו ארבעתנו ופגשנו קבוצת
יהודים שעבדו בתיקון המסילות . קשרנו איתם קשר , והם סיפרו לנו על החיים בגטו ועל
גירוש רוב היהודים למחנות ריכוז . הם הביאו מהגטו בגדים , ואנחנו לקחנו אותם ,
מכרנו לפולנים , ובכסף קנינו להם אוכל . בשכר השירות קיבלנו בגדים, וממכירתם
התפרנסנו . הנער יאנק הציע שהילד זאנק והוא ייכנסו עם הפועלים היהודים לגטו , יקנו
בגדים בזול ויצאו יחד עמם למחרת חזרה מהגטו, בעוד יאשק ואני נישאר בצד הארי. כך
נעשינו סוחרי בגדים משומשים. הרווחנו יפה מאד , והיה לנו די כסף לקיומנו. לא
נזקקנו עוד לשיר בחצרות של הבתים הפולנים.
מקור וקרדיט :
פרץ הוכמן. להעז לחיות . מודן , הוצאה לאור , משרד הבטחון הוצאה לאור, 2013
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה