סיפורה של ניצולת השואה נדמה כאילו נלקח מסרט אימה: בהיותה בת שש
בלבד נלקחה היא ומשפחתה לגטו ברובע 13 ומשם נשלפו באכזריות היא ויהודים נוספים
לגדת נהר הדנובה. התכנון היה לירות בכל היהודים במקום – נשים, ילדים וטף אך כמאמר
השיר הידוע - נס גדול היה – וסומר ניצלה....
גטו הבינלאומי – כינוי למבני
הגטו הראשוניים ברובע 13, חיה בדוחק קשה עם כ-40,000- 70,000 יהודים נוספים. רבים
מאלה שהתגוררו במקום חיו בתנאים אנושיים יותר משאר היהודים באירופה והחזיקו
בניירות חסות מזויפים שניתנו להם על ידי המדינות הניטרליות במלחמת העולם השנייה.
יחד עם זאת, חיו הדיירים תחת איום מתמיד של מתקפות הכוחות ההונגריים שערכו ביקורות
פתע ושל אנשי פלוגות "צלב החץ" (הפשיסטים ההונגרים) שחיפשו קורבנות
לרצוח.
סומר מספרת כי "ביום
בהיר הובילו אותנו היישר לגדת נהר הדנובה יחד עם יהודים אחרים. הצוררים החלו לירות
בשורת העומדים הראשונה ואנו, הילדים המבוהלים התחלנו לבכות".
ראול ולנברג, איש העסקים
שפעל כדיפלומט שוודי בהונגריה בתקופה זו היה מי שהצליח להצילה ממוות וודאי.
"אני אפילו לא זוכרת מי התקשר למשרד שלו אבל הוא בא מיד – ולקח אותנו
חזרה אתו לגטו". כך, היא מספרת, ניצלו היא ואחיה הקטן, המתגורר כיום בארה"ב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה