במרץ 1946 הוקמה
"הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודיים על ידי תנועות הנוער
החלוציות". מטרתה הייתה לאסוף את כל הילדים היהודיים בפולין ובסביבה ולהביאם
לארץ ישראל. הג'וינט סייע רבות בהקמת הארגון ומימון פדיון הילדים.
חסיה בורנשטיין-בילצקי פתחה את בית הילדים היהודי הראשון של
הקואורדינציה. היא אספה ילדים יהודים יתומים ממנזרים, כנסיות, משפחות נוצריות,
מקומות מסתור ומחבוא, והתגוררה איתם בבית הילדים. היא הייתה להם לאם, אחות מדריכה
ומחנכת, הקשיבה ותיעדה את סיפוריהם והתמודדה עם קשייהם הרבים. בשלושת החודשים
הראשונים שכן בית הילדים בלודז', יחד עם שלושה בתי ילדים נוספים, אולם פעולות
אנטישמיות של הפולנים סביב הלכו וגברו והוחלט להעביר את הילדים למקום בטוח יותר.
בעזרת אנשי 'הבריחה' עברה חסיה עם הילדים לגרמניה, שם שכנו במשך חמישה חודשים
במחנה העקורים בזלצהיים , ולאחר מכן עברו לדורנשטאט - מחנה פליטים שהיה בעבר מחנה
צבאי של חיל האוויר הגרמני, אשר נוהל על ידי 'סוכנות הסעד והשיקום של האומות
המאוחדות' רוכזו כ-450 ילדים מבתי ילדים שונים. בדורנשטאט הקימה חסיה, יחד עם
מדריכים נוספים, בית ספר לילדים, אליו הגיעו שליחים מהארץ ללמד. ב-10 במרץ 1947
משה אונגר מהנוער הציוני בישר לה כי היא והילדים הגדולים יותר מבית הילדים יוצאים
הלילה לדרך. הילדים הקטנים יותר נאלצו להישאר עקב החשש שסכנות ותלאות המסע יפגעו
בהם.
בעזרת אנשי הבריחה, ההגנה וחיילי
הבריגדה היהודית הוברחו חסיה והילדים בין גבולות גרמניה וצרפת. ב־1 באפריל 1947
עלו על אוניית המעפילים 'תאודור הרצל', ויחס עם שאר מעפיליה גורשו לקפריסין. במשך
כחצי שנה שהתה חסיה איתם במחנה המעצר בקפריסין והמשיכה להדריכם ולחנכם.
באוגוסט 1947 קיבלו הילדים
סרטיפיקטים ונקלטו בעתלית, אולם חסיה נאלצה לחכות חודש נוסף לקבלת אשרת הכניסה.
לאחר השחרור ממחנה המעפילים נקלטה קבוצת הילדים הבוגרים בקיבוץ גן שמואל. לאחר
שחרורה, חסיה הצטרפה לילדים בגן שמואל, אך בהמשך החליטה להתחיל דרך חדשה והצטרפה
לגרעין שהקים את קיבוץ להבות הבשן.
ביולי 2012 נפטרה חסיה
בורנשטיין-בילצקי ונקברה בקיבוץ להבות הבשן. היא הותירה אחריה משפחה גדולה - בעלה
הייני בורנשטיין, 3 בנותיה וחתניה, 11 נכדיה ו-10 ניניה.
יהי זכרה ברוך
בצילום :
חסיה בשמירה
בקיבוץ להבות הבשן, 1948
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה