לאחר כניעת טוברוק ביוני 1942, נסוגה הפלוגה עם יתר כוחות הצבא
הבריטי, מזרחה אל תוך מצרים. במשך חודשי הקיץ והסתיו של שנת 1942 המשיכה
להוביל מים ליחידות השונות בחזית, השתתפה במערכת אל עלמיין השנייה מ-23 באוקטובר ועד ה-3 בנובמבר 1942, סיפקה מים
לכוחות והמשיכה איתם בקרב ההתקדמות והרדיפה אחרי צבא הגרמני הנסוג, אל קירנייקה וטריפוליטניה עד לטריפולי.
בתחילת ספטמבר 1943, תחת הפגזות והפצצות נחתה בחוף והייתה ליחידה
העברית הראשונה שהגיעה לאיטליה, שם פעלה במסגרת הקורפוס ה-10 ולאחר מכן תחת מפקדת
נפת סלרנו.
בפירנצה סיפקה הפלוגה מים
לאוכלוסייה האזרחית בשבועות הראשונים לאחר השחרור, עד ששוקמה מערכת אספקת המים
האזרחית. לפלוגה היה חלק נכבד בשיקום קהילת יהדות פירנצה. הם החלו בפעולות ההצלה
מיד עם שחרורה של העיר והמשיכו בכך עד אחרי המלחמה. הם דאגו לצרכים הגשמיים: קורת
גג, ביגוד ומזון. עברו לסיוע באיתור המשפחות והמשיכו פעולות תרבות. המטרה הייתה
לארגן את הנוער להקנות לו את השפה העברית, ההווי הארץ ישראלי ולהכשירו
לעלייה לארץ ישראל. במבני בית הספר ליד בית הכנסת חודשו הלימודים. במקביל,
טיפלו חיילי הפלוגה בהוצאת ילדים יהודים ממנזרים בעיר. גולת הכותרת של פעילות
הפלוגה הייתה בארגון סרטיפיקטים לבאי ההכשרות ובני משפחתם. וכך רובם הגיעו לארץ
ישראל בעליית "פרינסס קאתלין".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה