בשואה
1943-1940
- גטו ורשה. ברחתי מהגטו בינואר 1943. עד תחילת 1944 הוסתרתי בכל מיני מקומות
בצד הפולני של ורשה.
מ-1944
ועד סוף מרץ 1945 שהיתי אצל משפחה פולנית בכפר,כ-25 ק"מ מוורשה. ביוני 1945
הגעתי לבית יתומים יהודי ליד ורשה.
עליי
לציין כי אבי, שהיה קצין במילואים בחיל ההנדסה הפולני, גויס עם תחילתה של המלחמה,
נפל –יחד עם אלפי קצינים פולנים – בשבי הרוסים , ונרצח על ידם ביער
קאטין.
אמי,
שברחה מהגטו לצד הפולני של ורשה- המחבוא שבו הסתתרה התגלה כנראה כתוצאה מהלשנה,
נלקחה על ידי הגרמנים למקום בלתי ידוע וקיימת סברה שירו בה ברחוב.
תקומה
כשנה
ורבע שהיתי בבית היתומים ליד ורשה. בספטמבר 1946 נשלחתי מבית היתומים ללמוד בבית
הספר הפולני הסמוך. הייתי הילד היהודי היחידי בכיתה (אולי גם בבית הספר). לאחר
ששוחררתי משיעורי דת (קתולית) זכיתי ליחס עוין, בלשון המעטה, עד שבאוקטובר 1946
האשימו אותי בהצתת בית הספר. בעקבות אירוע זה נלקחתי מיידית על ידי
דודיי, שחזרו מרוסיה, לעיר לודז', שם צירפו אותי לקבוצת ילדים אשר
במסגרת "עליית הנוער"היו בדרכם ברכבת לצרפת.
מאוקטובר
1946 עד אוקטובר 1948 שהיתי בצרפת במסגרת "עליית הנוער". היינו ילדים
שהגיעו מפולין ומרוסיה. למדנו עברית ומקצועות אחרים.
באוקטובר
1948 עלינו לארץ. אני ועוד כשלושים ילדים מהקבוצה שלי נשלחנו למוסד החינוכי החקלאי
שבמגדיאל. שם, כמחצית כל יום עבדנו בעבודות חקלאיות למיניהן,ובמחצית השנייה למדנו.
במגדיאל סיימתי את כיתה ט'.
בחופש
הגדול של שנת 1951 עברתי לגור בחולון אצל דודיי (אחות אבי ובעלה אשר הגיעו לארץ
מפולין בסוף 1949). המשכתי בלימודי תיכון בבית הספר, אשר מאוחר יותר הפך להיות
"תיכון קוגל".
בשנים
שלפני הגיוס, גרתי ולמדתי בחולון. באפריל 1954, בכיתה השמינית, ניגשתי למבדקים
לקורס טיס. לצערי, לא קיבלתי כל מענה מהצבא וביום הגיוס (2.8.1954) נלקחתי
לחרמ"ש גדוד 9 בג'וליס.
בחופשתי
הראשונה,לאחר חמישה חודשים,ערכתי מספר בירורים בלשכת הגיוס ביפו ואכן זומנתי פעם
נוספת לוועדה הרפואית בחיל אוויר,ובמרץ 1955 קיבלתי זימון לקורס טיס בבית הספר
הטכני בחיפה.
בשחקים
קורס
טיס 21 התחיל בבית הספר הטכני במאי 1955 בפיקודו של סגן שעיה לזרסון (לימים
תא"ל). הרבה מהחניכים היו כמוני –שבאו מיחידות לוחמות אחרות של
צה"ל (בגלל טעות משרדית, לא קיבלו תשובות ממבדקי אפריל 1954).
לאחר
ה"מכין"עברנו לבית הספר לטיסה 12 בבח"א 8.
לאחר
טיסת הסולו (הבוחן היה "ניפתי" –נפתלי אלטמן) ככל חניך לצורך ביצוע
"ספין" טיפסתי לגובה עם נזלת וקיבלתי סינוסיטיס. ד"ר כהן קרקע אותי
ולאחר ניתוח שעשה לי והתוצאות,הועברתי לקורס 22.
אחרי
ארבעה חודשים שבהם לא טסתי ניתנה לי שעה עם מדריך וטיסת מבחן סולו. לא הצלחתי
להגיע לרמה וביקשתי לעזוב את הקורס.
אחרי
"שכנוע" מצד מפקד קורס נווטים, הצטרפתי לקורס מספר 11 וסיימתי ביולי
1957 יחד עם קורס טיס 22.
עד
ליציאה לצרפת לקורס טיסה על מכשירי מכ"ם כהכנה למעבר לטיסות בטייסת 119
על "מטאור 13"ו"ווטור N" טסתי בטייסת 103.
בסוף
פברואר 1958 יצאנו (היינו ארבעה) לצרפת לתקופה של שלושה חודשים לקורס. אחרי החזרה
שובצנו לטייסת 119.
באמצע
שנת 1959 התחלתי לשמש כמדריך בקורסי נווטים, ובמקביל טסתי
על "ווטורB", בטייסת
110. במסגרת זאת ביצעתי מספר גיחות צילום.
המשכתי
לטוס בטייסת 110 ועברתי ל"אוויר 3",מדור ב' (מבצעים).
בשלב
מאוחר יותר, הייתי ב"אוויר 6"וניהלתי את מדור תעבורה ומדור ל"א.
בשנת
1966 נשלחתי לפו"ם.
בחלק
ממלחמת ששת הימים שימשתי כנציג "אוויר 6"בתא רמשל"ט,וכמפעיל
אמצעי ל"א (לוחמה אלקטרונית) ברמה החיילית.
בשנת
1968 התחלתי בלימודי כלכלה מורחבת באוניברסיטת בר-אילן. בחלק מאותה התקופה טסתי
בטייסת 101 על ה"שחקים" הדו-מושביים ("מיראז'ים").
עם
סיום לימודיי באוניברסיטה, הקמתי את יחידת הל"א המוטסת בבח"א 27 יוני
1970, עליה פיקדתי קרוב לשנתיים. לאחר מכן הייתי רע"ן איסוף בלמד"ן
במפקדת חיל האוויר. בשנת 1975 מוניתי כאחראי בצד המבצעי על פיתוח מערכת
מודיעינית מוטסת לח"א שנבנתה בדאלאס,טקסס,ארצות הברית. במסגרת הזו יצרתי
את המסגרת להקמת יחידה מוטסת לאיסוף אלקטרוני. הצוות שעסק בנושא, זכה לפרס ביטחון
ישראל.
ביוני
1976 התמניתי למפקד בח"א 29 וביולי 1977 פרשתי מצה"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה