דליה טילמן / תיעוד: יהודית זוסמן
נולדתי בפולין
בוורשה ב 1932.
נשארתי בוורשה
שפרצה המלחמה ב 1939 בגטו וורשה.
הייתי בגטו
בוורשה עם הוריי ואחי עד דצמבר 1942.
אבי הצליח
למצוא משפחה פולנית בפרבר של וורשה שהסכימה להסתיר אותי.
המסתיר שלי היה
מורה והוא לימד אותי.
אחי נעלם בקיץ
1942 ולפי שמועה הוא נשלח לטרבלינקה בגיל 20.
הוריי עזבו את
הגטו במרץ 1943 לפני המרד והסתתרו כל אחד בנפרד על ידי משפחות בוורשה.
בספטמבר 1944
הגיעו לפרבר שבו הייתי מוסתרת כוחות הצבא אדום ופולין שוחררה וכן אני והוריי.
שוחחנו לפני
ששיחררו את העיר וורשה.
הייתי בת 13 , הלכתי
לביה"ס זמן קצר.
ב 1946 הרב
הרצוג ארגן משלוח ילדים יתומים ואחרים ברכבת הצלב האדום לצרפת דרך צ'כיה.
בשנת 1946
הגעתי לבית ילדים, בעיירת נופש אצל אקסלבר באלפיים הצרפתיים, הייתי שם שנה, בתנאים
קשים, לא למדנו.
בשנת 1947 הגיע
שליח מישראל מטעם מפלגת מזרחי, הוציאו משם ארבעה בנים וארבע בנות ונשלחנו למחנה
מעבר במרסיי לקראת עלייתנו ארצה.
עלינו על
האונייה אקסודוס כ 4,500 פליטים, הגענו לחיפה, וגורשנו על ידי הבריטים לצרפת ומשם
לגרמניה למחנה מעבר בשם בלגן-בלזן.
בכ"ט
בנובמבר בהיותנו שם הוכרזה תוכנית החלוקה. חזרנו לחיפה בפברואר 1948.
הגעתי למשפחתי.
התחלתי ללמוד בערב, ועבדתי.
ב 1950 התקבלתי
לביה"ס לאחיות בחיפה וכשהוסמכתי, עבדתי בבית חולים רוטשילד עד 1956.
התחתנתי
בלונדון עם אזרח קנדי והגעתי לטורנטו.
עבדתי
בביה"ח יהודי "סיני".
ב 1957 נולדה
ביתי שרון.
עבדתי שם עד שנת
1964, נפרדתי מבעלי וחזרתי ארצה עם ביתי ואימי.
אבי נפטר
בטורנטו ב 1962.
בשנת 1962
חזרתי לחיפה ועבדתי בבני ציון עד שנת 1992 כאחראית על חלק ממרפאות חוץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה