ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט

ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט
אלפי עדויות של ילדים בשואה

יום ראשון, 1 באוקטובר 2023

החיפוש אחר אסתר

 



בצילום למעלה : ניצולים מקהילת איביה, 1945. אסתר, בכובע לבן, במרכז

בשנת 1994, פנתה קבוצה של יהודים, תושבי איבייה (IWJE) לשעבר, ליד ושם בבקשה לכבד משפחת מצילים

איבייה נמצאת בחבל נובוגרודק, מקודם פולין, כיום בלארוס. שנים מעטות קודם, הקימו אנשי הארגון אנדרטה באתר של קברי האחים של יהודי איבייה ומדי שנה, ביום השנה להשמדת הקהילה, חזרו לאיבייה כדי להנציח את משפחותיהם וחבריהם שנרצחו.

בפנייתם ספרו ליד ושם שאישה מקומית מבוגרת, ינינה פוזניאק, נוהגת להופיע בטקסי האזכרה השנתיים שלהם ושואלת אם יש מישהו שהכיר את אסתר, הילדה היהודייה הקטנה שהוסתרה אצל משפחתה בזמן הכיבוש הגרמני. ארגון יהודי איבייה פנה אל חבריו בשאלה אם מישהו מהם מכיר ניצולה מקהילתם בשם זה, שהייתה ילדה קטנה בתקופת השואה. האפשרויות היו מצומצמות; רק מעטים מתוך הקהילה, שמנתה כאלפיים יהודים בטרם המלחמה, שרדו את השואה בסיומה. לבסוף מישהו נזכר שאכן הייתה אסתר, שהיגרה לארצות הברית. על פי בקשת ארגון איבייה, כתבו מיד ושם לאישה, אך היא הייתה צעירה מדי, ולא יכלה לזכור כיצד שרדה. בהעדר עדות או תיעוד כלשהו אודות הצלתה של הילדה ששמה אסתר ואשר ניצלה על ידי משפחתה של ינינה, התיק נסגר.

שלוש עשרה שנה מאוחר יותר, הגיעה פנייה חדשה ליד ושם. אסתר רמיאל, במקור מ Trabyׁ(טראבי) שחיה כעת בקיבוץ בצפון הארץ, כתבה ליד ושם ומסרה מידע על הצלתה. לאחר שנים רבות הצליחה סוף סוף, כך כתבה, למצוא את מציליה – משפחת פוזניאק מאיבייה. כעת התברר גם מדוע ארגון איבייה לא מצא את אסתר קודם. הם חפשו מישהי מקהילתם, לא מטראבי, עיר אחרת באותו מחוז.

תאריך לידתה של אסתר רמיאל, לבית לוין, אינו ידוע, משום שאיש ממשפחתה הקרובה לא שרד. מניחים שהיא נולדה בערך בשנת 1938 או 1939. אביה נפטר בשנת 1940 וכאשר הגרמנים החלו לרצוח את היהודים בטראבי, הצליחה אמה להבריח אותה מן הגטו לגיס שלה באיבייה, מקום שנראה באותו זמן פחות מסוכן. הגיס מסר את אחייניתו לחבר, סטניסלב פוזניאק, שגר בכפר קטן סמוך לאיבייה.למשפחה הפולנית-קתולית היו תשעה ילדים משלה. הגדולה הייתה ינינה, ילידת  1927והצעיר היה תינוק, יליד 1942. אסתר נשארה עם המשפחה עד לשחרור בשנת 1944. מראה היה שונה משל שאר בני המשפחה והיה ברור שהיא אינה בתם. הדבר סיכן את המשפחה עד מאוד. ואכן השכנים הלשינו על כך לגרמנים. אלה ערכו חיפושים אחדים אך מעולם לא מצאו את הילדה. ינינה הופקדה כאחראית על אסתר ולוותה אותה לכל מקום. כאשר התקרבו זרים אל הבית, הייתה ינינה לוקחת את אסתר ליער הקרוב או מחביאה אותה בדיר.

לאחר השחרור חזרו לעיר אנשים בודדים, שרידיה של הקהילה היהודית של איבייה, כדי לחפש ניצולים. כאשר פוזניאק שמע על בואם, הביא אליהם את אסתר. צילום ישן וקרוע מראה את הניצולים נאספים ליד קבר האחים, כשאסתר במרכז. אחת המשפחות,שמוקלר, שהכירה את אסתר ומשפחתה לפני המלחמה, לקחה עמה את הילדה הקטנה במסעה מערבה. ברגע שהגיעו לגרמניה, שהו יחד עם פליטים רבים אחרים במחנה עקורים, שם המתינו להגירה לארצות הברית. מסיבה כלשהי לא לקחו את אסתר אתם כאשר הגיע תורם להגר. במקום זאת, צורפה הילדה לקבוצת ילדים יהודים ובשנת 1946 עלתה אתם לארץ ישראל. בהיותה ללא משפחה, שהתה בשנים הראשונות בפנימיות, אחר כך למדה בסמינר למורים, התחתנה והצטרפה לקיבוץ. אסתר השקיעה את עצמה בבניית חיים חדשים ובהקמת משפחה. כמו ניצולים רבים אחרים, ניסתה שלא להביט לאחור ולהתמקד בהווה ובעתיד. היו לה זיכרונות עמומים מן המשפחה שהסתירה אותה בשואה ומן הילדה שהשגיחה עליה. השם שנחקק בזיכרונה היה Kuliak (קוליאק), לא פוזניאק.

לאחר ששימשה כמורה בבית הספר שנים רבות, התמחתה אסתר בהוראת עברית לעולים חדשים, ביניהם צעירים מברית המועצות לשעבר. במסגרת עבודתה המקצועית נשלחה לאוקראינה, כדי לקחת חלק בהכנת אנשים לקראת עלייה לישראל. כאשר הייתה שם החליטה לחצות את הגבול לבלארוס ולנסות לבקר במחוזות ילדותה. כל מה שמצאה היו רק קברי אחים. דרכיהן, שלה ושל ינינה, לא נפגשו.

הייתה זו פגישה מקרית עם אישה מארגון איבייה, שיצרה את הקשר. כאשר שמעה את סיפורה של אסתר, לקחה האישה את התצלום שליד קבר האחים מ-1945, בנסיעתה למפגש השנתי באיבייה.  כמו מידי שנה, ינינה הייתה שם. כאשר ראתה את התמונה הצביעה מיד על אסתר. בחודש יולי שלאחר מכן נסעה אסתר רמיאל לאיבייה עם משפחתה. למרות שחלפו יותר משישים שנה, זיהתה ינינה מיד את אסתר בין אנשי הקבוצה שירדו מן האוטובוס..

ללא שפה משותפת, נאלצו השתיים להיעזר במתרגם. למרות מחסום השפה, הקשר היה מיידי. לאסתר היו זיכרונות מעורפלים מבית פוזניאק ומחייה שם, שאותם יכלה ינינה, המבוגרת ממנה, להשלים כעת. כך יכלה אסתר לשחזר את השנים האבודות של ילדותה.

כאשר חזרה, הגישה בקשה להענקת התואר של חסיד אומות העולם. התיק, שנסגר בשנת 1994, נפתח מחדש ב-2008. סטניסלב ותסיליה פוזניאק ובתם ינינה הוכרו כחסידי אומות העולם.

מקור וקרדיט : אתר יד ושם

 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ציפה רובין , שהייתה ילדה בשואה , חזרה לקיבוץ ניר עוז אחרי שניצלה שוב

  מאת: ניר חסון ציפה רובין, ניצולת השואה השנייה בקיבוץ ניר עוז , נולדה בליטא תוך כדי המלחמה ב–1944. היא והוריה ניצלו תודות לחסידת אומות ...