דלג לתוכן הראשי

רכבת ההצלה


הסרט מתאר את סיפורם של הילדים היהודים שנפדו בסוף מלחמת העולם השנייה מידי המשפחות הנוצריות שאצלן הסתתרו, כשעל המבצע חולש הרב ד"ר יצחק הרצוג (סבא של בוז'י ) 

בסך הכל נפדו כ-600 ילדים, חלקם הסתתרו ביערות או חיו בבתי יתומים, לא כולם נפדו ממשפחה אוהבת כמו זו שברונה חיה בה ולרובם, אני רוצה להאמין, חיכתה משפחה אוהבת לא פחות בארץ. "רכבת ההצלה", למרות קיטלוגו כ"סרט שואה", מצליח להביא את הסיפור האנושי על המורכבות שלו, לטוב ולרע.

הרצוג היה זה שיזם את מבצע השבת הילדים היהודים שנותרו מאחור, וגייס לשם כך כספים וכוח אדם. לא פחות משרצו לאחד בין המשפחות הונעו העוסקים במבצע על ידי הצורך להשיב את הילדים אל חיק היהדות, כדי שלא יגרעו ממצבֶת היהודים המופחתת ממילא. הסיפור מקבל חיים, כמו תמיד, כשמגיעים לעדויות האנושיות. הילדים - שהיום כבר מן הסתם קשישים - מתארים את המסע שעברו החל מהאיסוף והפדיון מהמשפחות המאמצות, דרך השהות בבתי יתומים ועד הנסיעה ברכבת לארץ ישראל
חלק מהילדים מספרים שגדלו במשפחה שנקשרה אליהם והתקשתה להיפרד מהם. לחלקם לא חיכה בית בישראל. אחת הפעילות במבצע בפריז תיארה איך חטפה ילדים יהודים מהוריהם המאמצים מבלי להודיע להם ומבלי להסדיר את העניין מבחינה חוקית. הילדים שנסעו ברכבת הובאו לבית יתומים ונשארו בו במשך שנתיים עד שהובאו לארץ, משום שלא היו להם היתרי כניסה. חלקם ברחו משם, חלקם אולצו לנתק את הקשר עם המשפחות המאמצות מחשש שיברחו אליהן. יוצרי הסרט איתרו גם ילד שלא נפדה ונשאר אצל משפחתו המאמצת. בחצי פה הוא מודה שאולי הוא מצטער שלא אותר בזמנו על ידי שליחי הרב הרצוג.

"רכבת ההצלה" מביא את סיפורי הגבורה של מבצע פדיון הילדים, הרגעים המרגשים של האיחוד והחזרה אל חוויות הילדות מהשואה והחיים שאחריה, מבלי לגרוע מהטראומה שמן הסתם היתה מנת חלקם של אלה שנקרעו בפעם השנייה ממשפחות אוהבות ויצאו למסע לא בטוח אל משפחות שלא תמיד זכרו. כל זה מועצם במיוחד לאור התהייה המטרידה, כמה מהילדים שנפדו הם ניצולי שואה שחיים היום בישראל בעוני ובמצוקה


דוקו רשת - רכבת ההצלה - רשת - Reshet TV


חדשות 2 - רכבת לחיים: הסרט האבוד של המלחמה - Mako



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…