דלג לתוכן הראשי

סיפורו של ארנסט גינתר (אגי) לויזון


 ארנסט גינתר (אגי) לויזון נולד בשנת 1924 בברסלאו שבגרמניה (היום ורוצלב שבפולין) לגאורג-יוסף וקטה לבית קורנבלום, ולו אחות גדולה, אליס. שנה לפני "ליל הבדולח" עברה אליס לגור אצל קרובת משפחה בבריטניה.




בדצמבר 1938, לאחר "ליל הבדולח", נרשם אגי לעליית הנוער ובאפריל 1939 הגיע למחנה הכשרה סמוך לברלין. קבוצתו הייתה אמורה לצאת להשתלמות חקלאית בבריטניה, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאסרה כניסת הקבוצה לבריטניה, והיא יועדה להישלח לדנמרק. האב הגיע להיפרד מאגי, ליווה אותו לרכבת, חיבקו ונישקו והשניים נפרדו. "היה ברור לשנינו שלא נתראה שוב", מספר אגי.

בדנמרק פוזרו חברי הקבוצה בחוות שונות. האיכר שאגי הגיע אליו התנגד לגרמנים וקיבל את אגי כבנו. העבודה הקשה בחווה חישלה את אגי. פעם בשבוע נפגשו חברי קבוצת עליית הנוער ולמדו עברית, היסטוריה יהודית וציונות. לאחר שכבשו הגרמנים את דנמרק באפריל 1940, היה על אגי להתייצב במשטרה מעת לעת, אך הקבוצה המשיכה להיפגש ולהתכונן לעלייה. לאחר כשנתיים עבר אגי לחווה אחרת.

באוקטובר 1943 נתפסו אגי וחברי קבוצתו במצוד הגרמני אחר יהודי דנמרק וגורשו ברכבת בקר לגטו טרזיינשטט. בגטו חי אגי בתנאי רעב, צפיפות וזוהמה. הוא עבד בחקלאות, בכביש ובמסילות הרכבת, ועם שלושה חברים יצר קומונה שיתופית שחבריה חלקו ביניהם מזון ובגדים. כשהגיעו חבילות מזון מהצלב האדום הדני, סחר חברו של אגי במזון זה כדי להעשיר את תזונתם של חברי הקבוצה. בספטמבר 1944 נדרש אגי להשתתף בסרט התעמולה הנאצי שצולם בטרזיינשטט אך סירב. לאחר חודש גורשו כ-18,000 מאסירי הגטו לאושוויץ. האסירים מדנמרק, ובהם אגי, אולצו לסייע בהעלאת המגורשים לרכבות.

באפריל 1945 שוחרר אגי מטרזיינשטט עם קבוצה של יהודי דנמרק, בתיווכו של הרוזן ברנדוט. כשעלה לאוטובוס הלבן של הצלב האדום, השליך אגי את הטלאי הצהוב. לאחר חמישה ימי נסיעה דרך גרמניה הגיעה הקבוצה לדנמרק ומשם הועברה למחנה פליטים בשוודיה. בתום המלחמה חזר אגי לאיכר הראשון שהוא עבד אצלו בדנמרק, וממנו שמע כי אביו גאורג נפטר ממחלה ואמו קטה גורשה בטרנספורט למזרח, למחנה השמדה. מדנמרק נסע לבקר את אחותו באנגליה וחזר לדנמרק.

בשנת 1951 עלה אגי לארץ והתיישב בקיבוץ נאות מרדכי. בקיבוץ עבד בענפי משק שונים. אגי הוא איש עדות ומספר את סיפורו בבתי ספר.

לאגי ולאשתו אילה ז"ל שלושה ילדים, 11 נכדים ו-14 נינים. לאגי יש ילד מנישואים קודמים שנולד מיד לאחר המלחמה

 

לסרט הוידאו , באדיבות יד ושם


 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…