דלג לתוכן הראשי

הניק רוזנברג ( לימים האלוף חיים ארז), ילד בן שש במנזר פולני




פרידה , אמו של הניק נתפסה ע"י הרוסים מבריחה שלושה ליטרים ספירט ונדונה ל10 שנות מאסר ליד בוכרה.
ידיד של האם ארז כמה בגדים בתיק קטן ולקח את הילד לבית יתומים , שפעל במנזר נוצרי בעיר סמרקנד, עם נזירות לבושות  שחור שענדו צלבים גדולים. היו שם עוד ילדים , כולם דוברי פולנית , יהודים ונוצרים.
רק בן שש , מצא עצמו הניק מתפלל לצלב שעל קיר המנזר , כאשר הנזירות מלוות את התפילה במזמורים לישו המושיע.
מהר מאד למד את חוקי החיים במקום הסגור , שהיה עולם בפני עצמו עם מנהגים משלו.  בתור לאוכל השתדל תמיד להיות בין הזריזים, ידע מניסיון שמי שעומד בראש התור ייהנה מארוחה טובה ואילו המאחרים יישארו עם פחות אוכל. הוא לא הבין מדוע ילדים מבוגרים ממנו , שעמדו לפניו בתור , מחביאים בכיסים חלק מהאוכל, בעיקר לחם. כעבור זמן גילה שהאוכל הזה מגיע לאנשים שמחוץ למנזר ונמכר לאנשים ברחוב או למשפחות הרעבות של הילדים . הניק לא היה שותף להברחות המזון . לא היה לו למי למי להעביר אוכל בחוץ.
בבית היתומים היתה משמעת ברזל . הנזירות קבעו לוח זמנים להשכמה , לרחצה , לארוחות בוקר ולשיעורי הברית החדשה וההיסטוריה של פולין. בין לבין היו תורנויות במטבח. הילדים נדרשו לקלף תפוחי אדמה. חלק מהילדים הסתירו תפוחי אדמה מתחת לבגדים והעבירו אותם אחר כך לקרובי משפחה מחוץ למנזר.
באחד הימים הופיעו במקום קציני צבא בצבא אנדרס הפולני שבאו לדבר עם הנזירות על הילדים הפולנים , שאמורים , על פי הסכם מוקדם , להצטרף אליהם במסע הארוך למזרח התיכון . הילדים המבוגרים יותר בבית היתומים ידעו לספר שבקרוב כל הילדים הפולנים ייסעו מכאן עם החיילים. כך החל המסע של "ילדי טהרן".
 צבא אנדרס, בפיקודו של הגנרל הפולני ולדיסלב אנדרס, הוקם  בתחילת 1942 בעקבות הפלישה הגרמנית לברית המועצות . אנדרס , מפקד חטיבת פרשים בצבא הפולני , נשבה בידי הרוסים לאחר שאלה השתלטו על חלקה המזרחי של פולין , נכלא ועונה קשות , אבל שוחרר  בסוף 1941 ונבחר להקים כוח פולני , שיילחם לצד הצבא האדום בגרמנים .
בסופו של דבר , החליט סטאלין שהוא לא רוצה את הלוחמים הפולנים לצדו, ובעלות הברית סיכמו שהצבא הפולני , שכלל 30 אלף חיילים , ושאליהם הצטרפו עשרות אלפי פליטים אזרחים פולנים , יגיע למזרח התיכון ויילחם לצד הצבא הבריטי. ההסכם בין הממשלה הפולנית הגולה שישבה  בלונדון לשלטונות הסובייטים קבע שאנדרס יוכל לקחת איתו כמה אלפי ילדים, יהודים ולא יהודים , כולם יוצאי פולין, שהיו באותה העת ברפובליקות הדרומיות של ברית המועצות.
הכוח הפולני עבר לאיראן , שבה עבר אימונים והתגבש כיחידה צבאית לוחמת. בתחילת 1943 הגיע הכוח הפולני לישראל , ובהמשך השתתף בקרבות הקשים נגד הצבא הגרמני במונטה קסינו שבדרום איטליה.
הילדים היהודים שנלוו לכוח , רובם יתומים , נקלטו בידי אנשי הסוכנות היהודית שהגיעו לטהרן, והתקבלה החלטה בסוכנות היהודית לשלוח נציגים מארץ ישראל כדי לדאוג לילדים ולפעול להעלותם ארצה.  עבור הסוכנות היהודית היתה זו משימה לאומית להציל את הילדים , אולי הניצולים הראשונים שמגיעים מפולין הכבושה , עדים ראשונים לזוועות הנאצים.
מקור וקרדיט :
אילן כפיר , דני דור
מסע חיים : אלוף חיים ארז : מ"ילדי טהרן " לפיקוד על צליחת הטנקים במלחמת יום הכיפורים
 כנרת , זמורה –ביתן , 2017 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…