דלג לתוכן הראשי

ימים מרים, ימים טובים


ימים מרים, ימים טובים

קלוד כהן

הוצאת פרדס 2012

 סיפורו הטרגי של פעוט יהודי ניצול שואה אשר אמו בת ה16 נשלחה בשנת 1944 מהונגריה למחנה אושוויץ.

ברכבת בדרך  מהונגריה לאושוויץ היא נאנסה והגיעה לאושוויץ כאשר היא הרה .

כמה חודשים אחר כך, בתום מסע מקפיא ורצחני ( צעדת מוות)  הגיע האם מרים לברגן-בלזן. אחיותיה הגדולות לא שרדו באושוויץ ומתו בזו אחר זו, נוטשות אותה לאנחות.

כמה פעמים במשך צעדת המוות מאושוויץ ביקשה לוותר ולשם קץ לחייה. מה הטעם לשרוד , חשבה , הרי לא נותר לה איש בעולם, והילד שצומח בבטנה לא יחזיק מעמד. אף שבכל יום  חשה שהוא נאבק בתוכה , הייתה בטוחה כי אלה פרפוריו האחרונים.

היא הגיעה לבסוף  באפיסת כוחות לברגן-בלזן . כנגד כל הסיכויים המשיך העובר לפעום בתוכה. חיים חדשים נבראו בתוכה מאותתים לה בקול ענות חלשה שלא תיכנע.

בברגן בלזן שרר כאוס נורא , גדול אף מזה ששרר באושוויץ . תוהו ובוהו מחריד. מזון ומים היו שם במשורה, והם הלכו והתמעטו במהירות.

רק נשים מעטות שכוחותיהן עוד עמדו להן יצאו מהצריף לתור אחרי שאריות מזון נרקב.

כנגד כל הסיכויים עברה הלידה בשלום . אחת הנשים שהצטופפו מסביב לדרגש של האם ניתקה בשיניה את חבל הטבור ושטפה את  הרך הנולד בתוך דלי מים עכורים שהוכן מראש. הרך הנולד כמעט נחשב כמת.  היא חבקה בן זעיר, במצב גופני ירוד,  אשר סיכוייו להישרד אחרי הלידה לא היו גבוהים.  

למזלה של האם , הדלת של הצריף נפתחה וג'ון החייל האנגלי , אחד ממשחררי המחנה באותו יום,  נכנס לצריף והציל את האם והרך הנולד . הוא נשא אותם במהירות על זרועותיו לעבר הצוות הרפואי הבריטי שהגיע זה עתה. אחרי טיפול רפואי מסור הצליח הצוות הרפואי הבריטי להציל את חיי האם היהודיה מהונגריה והתינוק.

ג'ון החייל האנגלי הרגיש כי זו אחריותו להמשיך ולהגן על האם ותינוקה. הוא ביקר את שניהם מדי יום ודאג לאספקת מזון ותרופות . במשך חודש ימים דאג להם באופן אישי ואף הצליח להעבירם אל בית החולים בעיר הסמוכה לברגן-בלזן.

החייל ג'ון המשיך לדאוג לכל מחסורם של האם והתינוק . הוא פינק את האם , מרים, במצרכי מזון נדירים שהצליח לרכוש בדרכים שונות, ואף קנה לה שמלה כדי שלא תתהלך בבגדי בית החולים. בעבור התינוק השיג מזון לתינוקות שבית החולים התקשה לרכוש.

בטקס ברית המילה שנערך חודשיים לאחר מכן , החליטה האם  מרים לקרוא לתינוק ג'ון על שם החייל האנגלי שהציל את חייהם.

לאחר מכן , עלו מרים והתינוק לא"י והקשר עם החייל האנגלי ג'ון ניתק למשך 24 שנה . אחרי 24 שנה החליט הילד הישראלי  ג'ון אשר למד ארכיטקטורה בטכניון לנסוע לאנגליה ולחפש את מצילו החייל ג'ון .

במלחמת יום הכיפורים גוייס ג'ון הישראלי למילואים בחטיבת הטנקים שלו שנלחמה ליד החווה הסינית . בקרב גבורה הצליח לחלץ  עם הטנק שלו חיילים מהחווה הסינית , אך נהרג וזכה בצל"ש.

את סיפור חייה של מרים , האם השכולה , ממשיך לתאר נכדה יואל, המצרף את יומניו ליומני אביו. יואל מתבגר גם הוא בצל עברה של סבתו.

מקור

ימים מרים, ימים טובים

קלוד כהן

הוצאת פרדס 2012

 


 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…