אל"מ יעקב גל ז"ל, מפקד טייסת 113 בחיל האוויר שהיה ילד ניצול שואה

שלשום הלך לעולמו אל״מ מיל. יעקב גל, טייס קרב וותיק ומפקד בכיר בחיל האוויר. 
בדברי ימי חיל האוויר נחקק יעקב גל כמפקד טייסת 113 נשר בחצור במלחמת יום הכיפורים, שהוביל את לוחמיו לתוצאות מבצעיות בלתי רגילות .

 בטייסת עליה פיקד לא ידעו כי היה ילד ניצול שואה ) במקור יעקב ביגלמן).

סא״ל מיל. שלמה לוי כתב על אל״מ מיל. יעקב גל, מפקד הטייסת שלו במלחמת יום הכיפורים:

יעקב גל, מדריך, מפקד ובעיקר חבר.

הלילה נפטר ידידי יעקב גל. אל"מ (מיל.) מפקד טייסת 113 במלחמת יוה"כ. אדם מדהים. חבר של כל אחד ואחד. מפקד שאינו פוקד אלא מנחה וכולם מתייצבים.
את טייסת 113 הפך תוך חצי שנה מטייסת המפעילה את אחרון מטוסי החיל, האורגן כמטוס הדרכת קא"מ לחוד החנית של טייסת יירוט המפעילה מטוסי נשר, אשר פעלה מגבול תורכיה בצפון ואל תוככי הדלתא במצרים בדרום, בליווי מטוסי קורנס בתקיפת מטרות קרקע ובהגנת שמי המדינה, שם הפילה 56 מטוסי אויב.
אבל יעקב היה מעל לכל חבר, חבר קרוב, חייכן ובדחן וכך יזכר.
אבדתי חבר.

יהא זכרו ברוך.

הנה סיפור חייו כפי שכתב בפרויקט ״מורשת מתקומה לשחקים״, שהוא היה גם אחד ממוביליו .

בשואה

הורי נפגשו בבית חולים בספרד במלחמת האזרחים, אמי ז"ל הייתה אחות, ואבי ז"ל, לחם בשורת הבריגאדה הבינלאומית בצד הרפובליקני, נפצע קשה מכדור דומדום בקרסול בסוף שנת 1936. בחודש דצמבר 1937 הורי נישאו ואני נולדתי לקראת סוף המלחמה ב- 3 לנובמבר 1938 בעיר ראוס (דרומית לברצלונה). בדצמבר 1938, הורי ברחו יחד איתי דרך כבישים שכל הזמן מופצצים ע"י מטוסים גרמניים. חצינו את הגבול לצרפת והמשכנו ברכבת לפריס למשפחתו של אבי. בצרפת גרנו בפריס. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב- 1939 אבי גויס ללגיון הזרים הצרפתי. הגרמנים פלשו לצרפת במאי 1940, אבי נלחם בשורות הלגיון עד לכניעתה של צרפת בסוף יוני 1940  והצבא פורק. 

גרנו בפריס הכבושה, עברנו את כל הגזרות שהקשו על החיים יותר ויותר, הטלאי הצהוב עם המגן דוד, תפיסת היהודים והמשלוחים למחנות ההשמדה. סבתא וסבא שלי ודודים של אבי  נתפסו ונשלחו לאושוויץ באוגוסט 1942 ונרצחו שם. כל המשפחה התפזרה ואנו החלפנו מקומות מסתור מפני הגרמנים ומשתפי הפעולה הצרפתיים. בקיץ 1943 כאשר הגרמנים סוגרים עלינו, ברחנו דרומה (שכבר היה בשליטת הגרמנים) במטרה להגיע לצפון אפריקה ששוחרה ע"י בנות הברית מספר חודשים קודם לכן. לפני אחד המחסומים אבי אמר לאימי להיפרד ובמידה שייתפס הוא יחבור אלינו בספרד. אבי נתפס ונכלא במצודה, אחרי חודשיים הוא הצליח לברוח ולחבור לפרטיזנים שהבריחו אותו לספרד. בספרד אבי ארגן קבוצת פליטים יהודיים צרפתים ומארצות אחרות והגענו למרוקו באוניה מפורטוגל ב- 2 לספטמבר 1943. אבי התנדב מיד לקומנדו של צבא צרפת החופשית של גנרל לקלר ונעלם מאתנו. הוא נלחם באיטליה, צנח בדרום צרפת, שחרור פריס ועד לכניעתה של גרמניה. אימי ואני גרנו בקזבלנקה ולמדתי בבית ספר צרפתי. אחרי שחרור צרפת, חזרתי עם אימי לפריס ב- 24 למרץ 1945. אבי הצטרף אלינו, והוא התחיל לקבץ את המשפחה, 3 אחים, אחות ובנות ובני דודים שלו.

בתקומה

בצרפת אבי קיבל משלטונות צרפת בית (בשכירות) בעיר Sartrouville (18 ק"מ צפון מערבית לפריס). הורי אימצו את אחיו הצעיר של אבי שהיה בן ה- 13 ונשאר יתום מהוריו שנרצחו באושוויץ והוסתר אצל איכר בנורמנדי משנת 1942 ועבד אצלו בפרך. הלכתי לבית ספר בעיר וזכורים לי התגרויות אנטישמיות מצד ילדים. אבי לא רצה להישאר בצרפת, למרות שלחם עבורה בגלל שמשתפי פעולה צרפתים הסגירו את הוריו ודודיו לגרמנים. הגענו לחיפה באוניה "גלילה" ב- 11 ליולי 1949. מנמל חיפה, הסיעו אותנו לשער העליה ואחרי שבועיים העבירו אותנו למעברה של בנימינה, גרנו באוהל, עבדנו בכרמים ואחרי כחודש החליטו הורי להצטרף לקיבוץ גבת.  האמת היא שלא ידענו מה זה קיבוץ (קומונה) והקליטה לא הייתה קלה: הניתוק מההורים והשינה המשותפת, קשיי השפה, המנטאליות, ה"רוע" של הילדים שמזיקים ל"אחר, לשונה". רציתי להיות "צבר" כמו כולם, התביישתי לדבר צרפתית עם הורי, הדחקתי הרבה מזיכרונות הילדות שלי. לקח לי זמן קצר יחסית להתאקלם ולהתקבל כשווה בין שווים. ההתעניינות לטייס החלה בגלל שמעל קיבוץ גבת (הנמצא כ- 3 ק"מ מבסיס רמת דוד) טסו כל הזמן מטוסים ורציתי להצליח איפה שהצברים של כיתות גבוהות יותר לא הצליחו ולכן התנדבתי לקורס טייס והייתי גם הטייס הראשון של הקיבוץ.

בשחקים

קורס טייס - בין השנים 1958-1960 על מטוסי סטירמן, הרווארד ומטאור  - טייס קרב.

מסלול שרות/תפקידים עיקריים:

קורס מובילים בכירים בטייסת  119 (מטוסי מיראז').

סמ"ט א' של טייסת 110 (מטוסי ווטור) ברמת דוד במלחמת ששת הימים  ובהתשה.

מפקד טייסת ראשוני על מטוסי פוגה בבית ספר לטיסה בחצרים.

מפקד טייסת קא"מ (קורס אימונים מבצעיים) בטייסת 113 של מטוסי אורגן, ומפקד טייסת של מטוסי נשר במלחמת יום כיפור.

מפקד טייסת תעופה בחצור/סגן מפקד כנף.

מפקד שליטה קרקעית/סגן מפקד יש"מ קרב 333.

מפקד יש"מ קרב 333 (יחידת שליטה מרכזית של ח"א).

מנהל תרגילים חייליים גדולים ופרויקטים שונים.

נציג ח"א ביחידת מבקר מערכת הביטחון לבדיקת מוכנות וכוננות יחידות צה"ל.

נציג ח"א הישראלי בחיל האוויר של סינגפור בין השנים 1981-1983.

צברתי מעל 4,000 שעות טיסה ובצעתי מעל ל- 400 גיחות מבצעיות מעל שטח אויב במגוון משימות: משימות תקיפה, משימות מודיעין/צילום אווירי ומשימות אויר-אויר, כולל הפלת 2 מטוסי קרב (סוחוי 7 ומיג 21).

הייתי מפקד שליטה קרקעית וסגן מפקד יש"מ קרב 333 גם במבצע אנטבה ובהמשך מפקד יש"מ קרב 333 במבצע ליטני. השתחררתי בדרגת אל"ם. שירתתי במילואים כרב-קת"א (קצין תאום אווירי) בגייס הצפוני ונציג ח"א במוצב הפיקוד העליון של צה"ל (מצפ"ע) ובמקביל המשכתי להדריך בבית ספר לטיסה עד גיל 65.

אחרי השחרור מצה"ל

יועץ בכיר ומנהל פרויקטים בחברות יעוץ מבצעי (ת.י.ל וי.ס.ק.ל) עבור מדינות ידידותיות.

סמנכ"ל  תפעול בחברת התיירות "צבר".

מנהל מו"פ, פיתוח עסקי ומשווק למדינות שונות במפעל מלט של התעשייה האווירית.

יועץ בחברת רפאל בנושא שילוב מערכות בכלי טייס בלתי מאוישים.

חבר פעיל בצוות ההיגוי של המיזם מורשת "מתקומה לשחקים".

 מקור וקרדיט:

פרויקט ״מורשת מתקומה לשחקים״,

תודה מיוחדת לאבי משה-סגל אוצר וחוקר תולדות התעופה בישראל

דף הפייסבוק של פרוייקט מורשת מתקומה לשחקים