רוזליה
באואר עבדה בבית מרקחת בפברואר 1943 כאשר
ראתה אישה יהודיה שהכירה מובלת לבית הכלא כאשר
ילדתה רכובה על כתפיה. השוטר הגרמני פאהל
ניגש אליה מאחור בנשק שלוף.. "לפתע שמעתי ירייה ".. "ראיתי
את הילדה נופלת מתבססת בדמה לפני דלתות בית המרקחת".
באותו
יום עצמו
היא ראתה קבוצה אחרת של יהודים מובלת אל הכלא: אחד הגברים נשא בזרועותיו ילד בן חמש .. "
"פתאום
ראיתי את השוטר הגרמני פאהל יורה בנשקו
בילד , וזה נפל לארץ ללא סימני חיים"
אדם
שטייגר העיד במשפטו : "
כולם פחדו מפאהל, "אשר נודע כשוטר הגרמני הנבזי והאכזרי ביותר שהשתתף באקציות נגד
היהודים" .
מתוך
עדותה של איוונה קארדש :
באחת האקציות במסתור נתפסה רוקחת יהודייה
בלונדינית עם ילד בזרועותיה , השוטר הגרמני
פאהל אמר לה לזרוק את הילד על הארץ כדי להציל את חייה. האישה זרקה את הילד על הארץ
והשוטר הגרמני פאהל ירה בה מיד ולאחר מכן גם בילד .
אחרי
המלחמה חזר פאהל לשורות המשטרה הגרמנית במערב גרמניה ובה שירת עד פרישתו ב1964. רק
שנתיים לאחר מכן החלו לחקור אותו על פשעיו במלחמה, לאחר שסוף סוף הוגש נגד כתב
אישום ברצח היהודים מת פאהל ובכך הגיעו
לסופם ההליכים המשפטיים נגדו.
מקור
וקרדיט :
עומר
ברטוב , אנטומיה של רצח עם, חייה ומותה של עיירה ושמה בוצ'אץ ,הוצאת עם
עובד,2020, עמודים 190-192
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה